http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314Create Your Own RealityheCopyright 2026 Little tears of big fears. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314http://f.nanafiles.co.il/upload/92004/IsraBlog/38314/misc/587278.jpeghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14870255<div align="right" dir="rtl">ככל שהזמן עובר, אני מבינה שהמטרות שלי שהצבתי לעצמי היו ממש קטנות. זה מדהים לגלות שמשהו שכתבתי לפני זמן מה כמשהו ש "אה בטח זה לא יקרה - אבל זה ממש ישמח אותי אם זה יקפוץ לי בחיים" מתגלה במציאות שלי. אולי זה לא בדיוק בצורה שציפיתי או בזמן שציפיתי, אבל זה הגיע ופשוט הפתיע אותי ברגע הנכון. מאז הפעם האחרונה שכתבתי, קרו לי כמה דברים, לא רעים בכלל. למדתי לשרוד כשקשה, לשמוח כשקשה, להעריך כשטוב, לאהוב כשחשבתי שאי אפשר. באחד הפוסטים בישראבלוג נתקלתי באמירה שישראבלוג הוא מקום לדבר על הכל , בעיקר על רע ובפייסבוק כולם מראים חיים מושלמים ומדהימים. דווקא אצלי זה להפך, ישרא הוא מקור להשראה בשבילי. אולי כי אני אוהבת לכתוב. ופייסבוק? בסדר יש לי משתמש בפייסבוק אבל אני צריכה להראות לכולם שאני נושמת עכשיו? ושהפלצתי אתמול? לא רואה לנכון לפרסם הכל. היום יש הרבה אלטרנטיבות כדי לשווק את עצמך. אבל הישראבלוג בשבילי הוא עולם ומלואו של מילים עם הרבה משמעות. גם כשטוב, גם כשרע.. העיקר זה לכתוב. עכשיו אני לומדת להביע את עצמי גם בכתב. כתב יד. פיתחתי לעצמי תחביב מדהים ואני לומדת להיות יצירתית יותר. ק</div>Thu, 02 Feb 2017 16:55:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14870255http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14870255http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14836950<div align="right" dir="rtl">אני בכלל לא מבינה את התשוקה שלי ללמודקוריאנית ולפגוש יותר ויותר אנשים שקשורים לזה, אני לא מבינה למה אני מתלהבת כשאנירואה ציורי רחוב או כשאני רואה פרח על עץ עם קרני שמש עליu ואני פשוט חייבת לעצורולצלם אחרת אפספס הזדמנות להראות לעולםולעצמי את היופי שבטבע.אני לא מבינה למה, אבל אני מרגישה שמשהו כברהתחיל אצלי עכשיו. הרבה זמן הייתי בStandby . לקח לי הרבה מאוד זמן להחזיר את עצמי לעצמי. ועכשיו טוב לי.אני אוזרת אומץ כדי להתחיל לחלום, כי אפילולחלום בגדול עד עכשיו לא העזתי.ועכשיו אני יודעת שהכל אפשרי, וזו הרגשה שממלאתאותי כבר זמן מה ואני יודעת שמעכשיו אחווה דברים שאני רוצה, בדיוק כמו שחלמתי.אז מה אם אני לא מבינה,אני עושה את מה שטוב לי :)</div>Mon, 19 Sep 2016 16:41:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14836950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14836950http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14824973<div align="right" dir="rtl"> איזה קטע, לא כתבתי כבר יותר מחודשיים ואני מרגישה שחוויתי כל כך הרבה דברים לאחרונה. יש לי רצון עז לחלוק ואני עדיין מחפשת עם מי לחלוק ולספר. I really want to share my daily life, my thoughts, my life, my passion, my joy. אז החלטתי לכתוב בבלוג. לפעמים אני תופסת את עצמי במחשבה שאני מבינה שעבר הרבה זמן ועדיין לא התקדמתי בתחומים שרציתי. אז החלטתי לעשות סדר בבלאגן. ובכלל, כרגע אני מעדיפה לא לכתוב על דברים שמציקים לי אלא למצוא את נקודות האור בחיי. זה מדהים כשאתה חושב על משהו כל היום ואז ברגע אקראי המשהו הזה אשכרה קורה. חיפשתי כבר הרבה זמן רשימה של BUCKET LIST שהכנתי לפני שנים. חיפשתי מלא זמן ומסתבר שזה היה בבלוג שלי ב2007 חחחח - קראתי לזה - THE LIST. דברים ילדותיים למדי אבל כיפיים. ולא עדכנתי את הרשימה הזו שנים רבות אבל טוב להיזכר בזה. אפילו מצחיק. וכשעשיתי סדר בבית פתאום מצאתי איזה דף מקופל ומקומט ומסתבר שהייתה שם הרשימה של דברים שאני רוצה לעשות לפני שאמות. חדשה, שכתבתי לפני שנה. וואו. אפילו הרשימה נראית לי בוגרת יותר. אני יודעת שמשהו טוב הולך לקרות, אני מרגישה</div>Tue, 09 Aug 2016 16:21:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14824973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14824973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14802405<div align="right" dir="rtl"> מדהים אותי כל מה שקורה לנו בחיים ואנחנו לא מצפים לו,או שכן. לכל דבר יש טיימינג מושלם. היום בצהריים נזכרתי שפעם עשיתי רשימת BUCKET LIST באחת המחברות שהיו לי בזמנו בבית ספר. נתקלתי ב6 יומנים מלאים עד הקוביה האחרונה במחברת וכולם מלאים בדיו שחור ומילים. הרבה מילים. מסתבר שהתחלתי לכתוב יומן כבר בשנת 2001. כתבתי על מחשבות רנדומליות, על בית ספר, על למה חשבתי שאני לא אהובה וכמה אני רוצה מישהו שיחבק אותי. כתבתי על חיי היום יום של תלמידת בית ספר מצטיינת אך משועממת חחח. ואז באחד הרישומים שלי, נתקלתי במילים שאמרו ..."אני מרגישה שמשהו עומד לקרות לי, אני עדיין לא יודעת מה זה. אבל זה יהיה טוב!" "אני רוצה שינוי, אני מרגישה שמשהו בחיים שלי משתנה לטובה." היה לי קטע עם שכנוע עצמי מטורף ומה קרה בסוף? "נרדמתי בשעה 17:00 וקמתי בשעה 23:59 O_O" חחחח ילדה בת 14 הייתי.. ישנה במקום להנות. אבל מה! אחרי מספר ימים החיים שלי התחילו לחייך אלי. והכרתי בחור, והתחלנו לצאת, ואז הוא נישק אותי ואמרתי לו אל תעשה את זה בחיים שלך יותר. אבל אז כתבתי שנהניתי. מכל רגע. ואמשיך לעשות זאת כל עוד טוב לי. הפואנטה ה</div>Thu, 26 May 2016 00:06:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14802405http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14802405http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14795466<div align="right" dir="rtl"> .. Write it down, before I forget On May 2004 when I started this blog The amazing journey I've recorded in words Write it down, before I forget How hard it was to write when it felt so bad in my life And how excited I was to share my happiness online Write it down, before I forget How amazed I was to read the comments of the readers here Write it down, before I forget How hopeful I still am that these good people are still here. And if they stopped updating, I hope they are doing well elsewhere Write it down, before I forget To thank all of you and myself for writing and reading. Write it down, before I forget The love, the smiles, the words to describe How I love this online place. My blog. My d</div>Thu, 05 May 2016 16:27:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14795466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14795466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14321232<div align="right" dir="rtl">פתאום יש לי פרץ עז לכתוב ויותר רצון לחלוק. כנראה שהתרגלתי מהקוריאנים לצלם כל דבר שזז ולא זז ולספר על זה לחברים. היום הזה היה לי די שגרתי, ואני עושה כל מה שאני יכולה כדי לשפר את ההרגשה של "משעמם לי" ולהפוך את זה למשהו מרתק או לפחות מצחיק ושמח. אני משתמשת באפליקציה שסיפרתי עליה לפני כן, נקראת HAPPIER. ואני רוצה גם כאן לחלוק רגעים שעשו לי שמח וגרמו לי לחייך לאחרונה. אזזזזז.... I am so happy and thankful for having my family. I mean really, my mom had a birthday so we went to this amazing cafe I love and when my dad had to make a toast he just quoted a romantic poem that made all of us cry I am thankful for my sister. Thank God our relationship is gett</div>Mon, 04 May 2015 00:29:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14321232http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14321232http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14306893<div align="right" dir="rtl"> Happy Birthday to me! אז החלטתי שזה זמן נהדר לחזור אחורה ולראות מה לעזאזל עשיתי מגיל 16 ביום הולדת שלי. וזה ממש כיף לקרוא את ההסטוריה של עצמי במשך 10 שנים ( לצערי לא כל השנים תועדו) אבל מה שיותר כיף, זה לשמוע ולקרוא את הברכות השונות בטלפון, פנים מול פנים ,במחשב מצד שני של העולם ולדעת שמשהו שעשיתי שינה את הבנאדם לצד הטוב יותר שלו. ברגע שאמרו לי את זה, פתאום אני מבינה- אולי אני כן עושה משהו נכון! אני יכולה להשפיע על אנשים. אני יכולה להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ולא להפסיק לחייך איזה כיף! יש אנשים שלא שומרים על קשר מלא שנים ואז פתאום צצים לך בפייסבוק ומוסרים ברכות לבביות כאילו אנחנו BFFS. זה גם ממש נחמד. כנראה שבאמת השארתי עליהם רושם ששווה לברך אותי. אולי יצא להם מזה משהו עם "קשרים" לעתיד.. יש אנשים שהכירו אותי לפני שבוע וכותבים (ומצלמים) ברכות בכל מיני שפות ואני מרגישה כל כך מחוברת אליהם! ויש אנשים שכבר ויתרתי עליהם. כבר מחקתי את התקוות, ואפילו שכחתי ועדיין צלצלו וזכרו לאחל לי ברכות. אולי באמת אני מתחילה להוות חלק מהחיים של אנשים מסוימים אלה שמחייכים כשנזכרים בי<i</div>Mon, 06 Apr 2015 00:00:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14306893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14306893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14305934<div align="right" dir="rtl">*שיר לרקע של פוסט* כשאני נמצאת בסערת רגשות, קשה לי להיפתח לאחרים. עכשיו זה פסח, תקופת אביב, פרחים בכל מקום, מזג אוויר נעים, פריחת דובדבן באסיה, הרבה התחדשות, הרבה תמונות ושיתופים ואני כל כך אוהבת את התקופה הזו. וזה גורם לי לחייך. ומצד שני מעציב אותי. אני מרגישה את הלבד הזה יותר מדי עכשיו. במיוחד בקטע המשפחתי שחסר לי. אני צריכה להפסיק להיות פאסיבית ולחכות שמשהו יקרה כדי שאהיה מאושרת. אני צריכה להתחיל להזיז עניינים ולגרום לעצמי לשמוח ולהתקדם. מה שתכננתי להשיג עד כה שקבעתי לעצמי לפני חצי שנה- לא קרה עדיין. עדיין. אני עוד אשיג את זה. חשבתי שאני צריכה וזקוקה לזוגיות, ואני מבינה שזה לא הזמן עכשיו. זה מבלבל אותי . אבל בתקופה הזו , באופן מפתיע נפתח לי צוהר להגשמת חלומות. אני כבר בדרך. ארחיב על זה יותר כשזה באמת יתחיל לצאת לפועל. למזלי, החברים שהכרתי בצד שני של כדור הארץ- מחזקים אותי וחושפים אותי לחייהם. וזה מקסים בעיני, ולפעמים אפילו אני מרגישה כאילו אני שם - איתם. אז אני כבר לא מרגישה כל כך לבד :) להפך, כיף לי שמישהו חושב עלי באמצע היום וכותב לי "בוקר טוב" בשעה 06:00 כ</div>Sat, 04 Apr 2015 01:43:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14305934http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14305934http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14298783<div align="right" dir="rtl">שלום, אצלי הכל בסדר. *שיר שיהיה כרקע לקריאת פוסט* כל יום כתבתי פוסט חדש על מה קורה בחיי - בראש . ולא יכולתי או התעצלתי לפתוח את הלפטופ בשביל לכתוב, כי אני יודעת שזה לא יגמר בנושא אחד כי אני חופרת ואני חופרת מהלב חחח אז אנסה לעדכן בקצרה על מה קרה איתי עד כה החודש. אני עושה את זה כי זה טוב לי למזכרת. כדי שארגיש שעשיתי משהו החודש חחח פורים היה מעפן בעיני. לא ניצלתי אותו ולא התחפשתי ולא היה עם מי להתפגר כי אני עובדת ב"בית קברות". אבל הדבר הטוב הוא שנפגשתי עם קרובי משפחה שלא ראיתי הרבה זמן וביליתי זמן איכות עם בן דוד צעיר שלי(13). פתאום נזכרתי איזה כיף לבלות בדיזנגוף סנטר. אחר כך עשיתי משהו שאני גאה בו מאוד, שגרם לי להבין שהגיע הזמן לצאת מהCOMFORT ZONE שלי ופשוט לעשות מה שבא לי. גם אם בא לי סתם להעביר את הזמן. זה עשה לי טוב והבנתי שאני עברתי את מכשול הפחד שתקע אותי. העלה לי אפילו את הבטחון. במהלך השבוע הקודם היה יומולדת לסבתא שלי, היא בת 88 והייתה בבית חולים בחודש אחרון אבל יצאה מזה תודה לאל (שפעת שנסחפה למשהו מטורף) ועכשיו היא בסדר, וחגגנו לה יומולדת וזה היה נ</div>Wed, 18 Mar 2015 23:37:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14298783http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14298783http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14290234<div align="right" dir="rtl">*ממליצה לקרוא את הפוסט כשהשיר למטה מנגן* אני עדיין מחפשת סיבות ואפשרויות ופריצות והזדמנות כדי להפסיק להרגיש ריקנות בפנים. אני לא רגילה לזה, וזה הורג אותי. אז מה אם יצרת קשר, מה רצית? מה יצא מזה? למה אני עדיין מחכה למשהו לא ריאלי שיקרה? די, אני לא מחכה יותר. אני מכירה, רואה וקוראת כל מיני דברים על אנשים מסוימים, והכל אצלם מסתכם בסקס. בלי אהבה. פתאום אני מגלה על עצמי שאני תמימה מאוד. איכשהו חייתי בבועה בעולם האכזר הזה והכל היה נראה ורוד אצלי. שאלתי את עצמי שאלות כאלה בנליות שזה הצחיק אותי שאני חושבת על זה בכלל. איכשהו זה גורם לי להתגאות שאני חיה בעולם כמעט 26 שנה ויודעת להבדיל בין טוב לרע. מקווה שהבחירות הבאות שלי גם יהיו נכונות בחיים. אפילו ההתנהגות שלי מצחיקה אותי, אני מחפשת יותר מדי. צריכה להפסיק עם זה חחח כי תמיד זה קורה כשהכי פחות מצפים לזה, בזמן המתאים. בקיצור, אחרי שבוע שעבר שהייתי בחופשת סמסטר קצרה במיוחד של מספר ימים בודדים, ניצלתי כל רגע ונפגשתי עם כל החברים מכל המעגלים החברתיים שיש לי. כל יום היה לי משהו ביומן. בשבוע אחרון לא היה מתוכנן משהו, ופשוט נכנסתי לדיכאון. אול</div>Sat, 28 Feb 2015 22:31:00 +0200smiling.parabula@gmail.com (Little tears of big fears)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38314&blogcode=14290234http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38314&blog=14290234