החיים מעבר... לים?

לא עדכנתי ברצינות הרבה זמן, אבל עכשיו אני מרגישה שאני פשוט חייבת לעדכן.

קודם כל הרגשתי שבמשך החופש הגדול עבר עליי שינוי מסויים. אני עדיין לא יכולה בדיוק להגיד בדיוק מהו, אבל זה בהחלט היה שינוי כל שהוא.

אך הכל התחיל רק כאשר החופש הגדול הסתיים.

אני וטום חזרנו להיות ידידים טובים.

זה קרה במקרה, אבל עצר אותי מהדרדרות רצינית של תחילת עישון וכו'.

ביום הראשון של הלימודים הייתי מבואסת מהכיתה שלי. חשבתי על סיגריות ועל כמה שבא לי לעשן. גם הייתי מבואסת מהחופש הגדול שעבר עליי וחברות שלי היו אלה שלחצו עליי להתחיל לעשן.

שניה לפני הנפילה וההדרדרות הזאת זכיתי להכיר "מחדש" את טום.

ממש נהנתי להיות איתו. הוא כמעט ולא השתנה. חשבתי שזה פשוט חלום, באמת.

אתם לא מתארים לעצמכם על חיכיתי ליום הזה. כל הזמן הזה, פשוט לא הפסקתי לחושב עליו. 

עכשיו אני רואה שהקשר שלנו לא מתקדם לשום מקום. זה כאילו תקועה כזה. אנחנו מדברים וזה, יש לנו על מה, ולפעמים פשוט נגמרות המילים ויש את השתיקה המביכה הזאת. פשוט ככה. וזה מה שמרחיק אותנו אחד מהשניה. 

עכשיו אם אני אסתכל לאחור - זה תמיד היה ככה. קשר תקועה.

מה עלי לעשות כדי לחזק את הקשר שלנו?? אם הקשר יתפורר שוב אני אמות.

חיכיתי יותר מידי, ולפעמים יש לי את הקליק הזה של ללכת ולהגיד לו שאני מרגישה כלפיו משהו (עלק מרגישה, אני מאוהבת בו!!!), אבל אני פוחדת מהתגובה שלו. כי עכשיו לפי איך שהוא מסתכל עליי, מדבר איתי וכו', זה לא מה שהיה אז, הוא לא אוהב אותי, אולי זאת רק חיבה, לא יותר מיזה.

מיואשת, שוב, מה עלי לעשות?