<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החיים מעבר... לים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אנהD=. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החיים מעבר... לים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842</link><url></url></image><item><title>תכירו אותי D=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=8387710</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום ישראבלוג D=
קוראים לי אנה,נאים מאוד, נראת בת 17, בלונדינית, עניים בצבא חום אדמדם.
יירשתי את הבלוג הזה מחברה טובה שלי, אז הפוסטים ההחרים לא קשורים אליי O:
אה, ויש לי הרבה שגיעות כתיבה, אל תסימו לב,וזה בגלל שאני לא חייה בארץ, ובסביבות השנה שגרתי בארץ למדתי דיי טוב לכתוב בעיברית.
אני גרה במקום אפלולי וקר (נכון לעונה הזאת), האפרש של השעות בין ישראל לפה הוא 9 שעות.
אצלינו עכשיו השעה 9 בבוקר, ועוד מאט אני הולכת לעבוד.

יש לי הרבה מה לספר לכם עליי, ודברים מעניינים, כך שאתחיל:
לא ליפני הרבה זמן גרתי בישראל ולמדתי בבית ספר אצלכם. אברתי לגור אצל אחות גדולה של חברה שלי, שהיא אשירה ואשת אסקיםואני העוזרת האישית שלה ועוזרת לה לחבר נאומים ותקסטים בשפההמקומית.
יש לה בית ענק, ממש כמו ארמון. הוא מתחלק לשתי קומות: קומה ריאשונה ממש מוזנחת לאומת הקומה השנייה.
אני גרה בקומה השנייה. בחדר יוקרתי למדיי. החדר הזה שמור לאחותה, אבל אחותה מאדיפה לגור אם ההורים שלה.
אני קיבלתי חדר רגיל, כמו של המשרתיים, דיי דומה, והנה תמונה:



הגברת גרה בקומה שלמתה, החדר שלה מוזנח ממש מוזנח, ואני אמרתי לאחותה ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Jan 2008 17:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=8387710</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=8387710</comments></item><item><title>שאלון... כי גם לי משעמם תחת P=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7720098</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1.אוכלמתי בפעם האחרונה אכלת פיצה? שלשום... ואני הולכת אחרי השאלון לחמם במיקרו עוד משולש^^.מהי התוספת האהובה עליך בפיצה? טונה.
עם כמה סוכר את/ה שותה את הקפה/תה שלך? 2 כפיות סוכר.עם חלב? כן.האם יש לך חולשה מסויימת לסוג אוכל כלשהו? לא חושבת.מהו האוכל השנוא עליך? אממ... קינמון, תירס, ברוקולי, פילפל, בשר בקר, חצילים... וכל השיט.האם את/ה אוכל/ת ירקות? לא ממש.מהו הירק האהוב עליך? בצל ירוק, נראה לי X:מהו הירק השנוא עליך? חציליםם.כמה קטשופ את/ה שם באוכל שלך בד&quot;כ? ה-רבה XXמהי הגישה שלך לשוקולד? יאמיייייייייייי^^
2. הֵרגלים&lt;SPAN class=postedit id=edit&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Oct 2007 01:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7720098</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7720098</comments></item><item><title>שאלון שבודק האם אתה טמבל או לא XDD</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7615157</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם הגעת ליותר מ- 22 איקסים הינך מוכתר כטמבל.
[X] מסטיק נפל מהפה שלך כשדיברת. 
[X]מסטיק נפל מהפה שלך כשלא דיברת.
[ ]רצת לתוך דלת זכוכית. 
[ ] קפצת מתוך כלי תחבורה נוסע . 
[X] חשבת על משו מצחיק והתחלת לצחוק . 
[ ] רצת לתוך עץ שיח. 
 
[X] ידעת שזה אפשרי ללק את המרפק שלך. 
[X] ניסית ללק את המרפק שלך. 
[X]לא ידעת ש&apos;אני פורים&apos; ו&apos;השפן הקטן&apos; בעלי אותה מנגינה. 
[ ] ניסית לשיר אותם. 


[X]אכלת משו שלא נועד לאכילה. 
[X] נפתחו לך השרוכים בנעליים ונפלת. 
[X] נחנקת מהרוק של עצמך. 
 
[X] ראית סרט ולא הבנת שום דבר! 
[X]תפסת בטעות מישו על חם. 
&lt;P al&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 07 Oct 2007 16:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7615157</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7615157</comments></item><item><title>הכל נראה כל כך עכור... =\</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7605081</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוח, המצב רוח שלי שואף ל - ס.
אני מרגישה מודחקת, מוזנחת, לא חשובה...

זה נראה כאילו וכמעט לאף אחד לא אכפת ממני, אף אחד לא מתעניין בי.
אוליאני זאת שלאמעניינת? אולי אני שתקנית מידי, תמימה, צבועה...? 
מאיפה לי לדעת?! אחרי הכל זה בראש שלכם...
אולי קצת קשה לי להפתח באנשים, זה באופי שלי, אני צריכה זמןועליכם לקבל את זה! 
ובמקום להיות יותר עדינים איתי, קשובים יותר ומבינים - אתם בוחרים להתעלם ולזנוח... שלא נדבר על לנצל =\
איפה אפשר למצואאנשים שיהיה להם אכפת?? שילמדו להכיר אותי צעד אחר צעדולא ירוצו לשום מקום... הרי, חברויות כאלה מתות מהר.

חברה טובה שלי אמרה לי שאם אני אמשיך להיותסגורה כ&quot;כ ואמעיט בדיבור כשאני נמצאת בחברה, אולי ככה בחיים לא יהיה לי חבר(עובדה שעד עכשיו לא היה לי אף פעם) - בזמן האחרון התחלתי לתהות אם בכלל אי פעם יהיה לי =\\
אני מנסה לדבר, באמת, מנסה להשתתף, לשתף, אך זה לא כ&quot;כ הולך לי...=\
חשבתי אפילו על ללכת לפסיכולוג, מה אתם אומרים, כדאי?



שיהיה לכם יום טוב 3&amp;gt;&amp;gt;

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Oct 2007 03:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7605081</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7605081</comments></item><item><title>מבחוץ - 16, מבפנים - 13.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7441905</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זאת אני, כמה מפתיעה. סוף - סוף הבנתי את זה.
אולי מבחוץ אני נראית (או לפחות יש בי קמצוץ של מראה), של נערה בת 16, מבפנים עצר לי השעון ואני עדיין בת 13.
זה מתבטא בהרבה אופניים - חברות שלי בנות 13- 14, אני ילדותית, אוהבת את מה שהן אוהבות, נהנית לבלות איתן, מבינה אותן ואפילו אוהבת מישהו בגיל הזה.
האהבה שלי אליו מאוד מסובכת, הרי הוא עדיין רואה בי מישהי בת 16 למרות הכל, וזה מה שמקשה עליו להתקרב אליי. אנחנו חוזרים לקשר ושוב מאבדים אותו... פשוט לא הולך, ולי זה כואב. אחרי הכל יש עדיין את הסביבה ואת השאלה הזאת &quot;מה היא תחשוב..?&quot; ואולי זה הדבר שמשפיע עליו ומקשה עליו (אני חייבת לציין שהתגברתי על השאלה הזאת לא מזמן), אך לדעתי עליו זה עדיין מעיק. כמו כן גם הגישה שלו אליי. אני רוצה שהוא יתנהג אליי כאל ידידה רגילהשלו... מה הבעיה? רואים שהיחס שלו כלפיי מוזר כזה... לא יודעת איך להסביר.
מה שבטוח - אין כאן כבר שום אהבה. מה שהיה - היה. קשה להחזיר דברים אחורה.
הוא הסתבך ברגשות של עצמו, ואני כבר באמת לא יודעת מה לעשות...

טוב, עד כאן החפירה... שיהיה לכם חג שמח ושנה טובה!

שלכם, אליסה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Sep 2007 10:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7441905</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7441905</comments></item><item><title>מבוך החיים - נכנסים ואי אפשר לצאת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7401237</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא עדכנתי ברצינות הרבה זמן, אבל עכשיו אני מרגישה שאני פשוט חייבת לעדכן.

קודם כל הרגשתי שבמשך החופש הגדול עבר עליי שינוי מסויים. אני עדיין לא יכולה בדיוק להגיד בדיוקמהו, אבל זה בהחלט היה שינוי כל שהוא.

אך הכל התחיל רק כאשר החופש הגדול הסתיים.

אני וטום חזרנו להיות ידידים טובים.

זה קרה במקרה, אבל עצראותי מהדרדרות רצינית של תחילת עישון וכו&apos;.
ביום הראשון של הלימודים הייתי מבואסת מהכיתה שלי. חשבתי על סיגריות ועל כמה שבא לי לעשן. גם הייתי מבואסת מהחופש הגדול שעבר עליי וחברות שלי היו אלה שלחצו עליי להתחיל לעשן.

שניה לפני הנפילה וההדרדרות הזאת זכיתי להכיר &quot;מחדש&quot; את טום.
ממש נהנתי להיות איתו. הוא כמעט ולא השתנה. חשבתי שזה פשוט חלום, באמת.
אתם לא מתארים לעצמכם על חיכיתי ליום הזה. כל הזמן הזה, פשוט לא הפסקתי לחושב עליו.
עכשיו אני רואה שהקשר שלנו לא מתקדם לשום מקום. זה כאילו תקועה כזה. אנחנו מדברים וזה,יש לנו על מה, ולפעמים פשוט נגמרות המילים ויש את השתיקה המביכה הזאת. פשוט ככה. וזה מה שמרחיק אותנו אחד מהשניה.
עכשיו אם אני אסתכל לאחור - זה תמיד היה ככה. קשר תקועה.
מה עלי לעשות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Sep 2007 14:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7401237</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7401237</comments></item><item><title>3&gt;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7372761</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני 

מאושרת!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 03 Sep 2007 22:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7372761</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7372761</comments></item><item><title>שיר שכתבתי ככה על הלילה ^^</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7303216</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זאת רק ההתחלה.

פחדתי לחשוב, פחדתי לחלום.
הכל התערבב לסערה של רגשות, מפלסת דרכה בין השנים.
עכשיו אני עומדת, מסתכלת אחורה, מחפשת את התחושה של להיות אתך.

אי אפשר לחזור, אני עדיין מחפש אחריך.
את לא מתארת מה עשית ללבי.
לא אאבד תקווה, אמשיך במסע אחריך... 

זאת רק ההתחלה.

תמשיך לאחוז בתקווה...
תמשיכי לאחוז בחלום...
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 14pt; F&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Aug 2007 03:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7303216</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7303216</comments></item><item><title>שאלון חמוד =)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7211907</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האם:
את דלוקה על מישהו : לא דלוקה, אוהבת.
את רוצה לגור במקום אחר? : אממ... נס ציונה?
את מאמינה באהבה ווירטואלית : לא.
את רוצה פירסינג : אממ.. אולי בגבה, אבל זה כואב...
את אוהבת רכבות הרים :כן.
את היית בחו&quot;ל ? : כן.
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MARGIN: 0cm -2.85pt 0pt; TEXT&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Aug 2007 20:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7211907</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7211907</comments></item><item><title>Chrno Crusade - סיקור הסידרה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7140427</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הסדרה:שם: Chrno Crusade שמות נוספים:Chrno Crusade: Mary Magdaleneז&apos;אנר: אקשן והרפתקאות.סטודיו: GONZO DIGIMATIONשנת הוצאה: 2003מספר פרקים: 24

העלילה:


לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו באופן בלתי מוסבר להופיע שדים ברחבי ארה&quot;ב שדים הם נראים די כמו בני אדם רק עם כמה תוספות. לכל שד יש קרניים, שהם מקור הכח שלו. הורסים את הקרניים והשד מת .בשביל להרוג את המפלצות הללו מנזר Magdalan לקח על עצמו את התפקיד, והנזירות שם מיומנות בנשק ובלחימה.הסיפור עצמו מתמקד בחיפושה של גיבורת העלילה שלנו אחר אחיה בעזרתו של שד ידידותי בשם קרנו שהכיר באופן מוזר אותה ואת אחיה בילדותם.במהלך החיפוש השד והגיבורה מתקרבים מאוד ונהפכים לחברים הכי טובים - ואף יותר. הרשע שלנו בעלילה הוא איון, אשר מנסהלאסוף את שבעת הApostles (אפוסטלה הם סוג של מלאכים שנשלחו לארץ ע&quot;י אלוהים - הם נולדים כבני אדם רגילים) בשביל מטרתו המרושעת.בעבר קרנו ואיון היו רעים ביחד, אבל קרנו בגד באיון ועבר לצד הטוב, ואיון כמעט הרג אותו אחרי ששבר את קרניו. באמצע העלילה אנו פוגשים גםאת &quot;מזמנת הקריסטלים&quot; [הבחורה עם השער האדום שאתם רואים בתמונה למטה] שבער&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 06 Aug 2007 00:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנהD=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381842&amp;blogcode=7140427</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381842&amp;blog=7140427</comments></item></channel></rss>