למה אני כל כך ______? פרפקציוניסטית ועצלנית בו זמנית
______ זה הדבר הכי טעים/המאכל האהוב עליי. מקדונלדס
כמה עוד אפשר ______? לא לעשן
השיר האהוב עליי גורם לי ______? להכריח את עצמי לא להקשיב לו, כדי שלא ימאס עלי
אני לא יודעת איך ______? ואיפה למצוא עבודה
אתמול היה ______? מאחזב
אני כל כך רוצה ______? לצאת לרחוב, לצרוח בקולי קולות שסוף סוף אני חופשיה. לקנות חפיסת סיגריות ולגמור את כולה בערב. להשתכר עד אובדן חושים. וכדובדבן בקצפת לראות את הלב שלך מתנפץ לרסיסים :)
אני לא מאמינה איך ______? אני תמיד נזכרת מאוחר מדי
עד מתי ______? אוכל עוד לשקר לעצמי
האנשים היחידם שאני אוהבת הם החברות שלי, בשטה והורי... (טוב נוו, ואולי עוד כמה בודדים)
כל השאר מעולם לא היו מיותרים כל כך!
אני לא רושמת פה כמעט כלום, מהסיבה הפשוטה שאינני רוצה שתדעו,
להבדיל מכם שרק מחפשים קהל.
אני בזה לכולכם, אתם עלובים ועיורים כמו גורי חתולים.
מקווה שהחורף ידחה כמה שיותר, ולא אצטרך לעטוף את עצמי בשכבות לא נוחות.
ודבר אחרון, כל כך מעצבן לראות שמספר הכניסות לבלוג שלי עולה בגלל ילדות בגיליים 15 ומטה - מעריצות טוקיו הוטל, מפרנסות פרי סטיל, כאלה שלא מוכנות בשום אופן לוותר על פרטי לבוש שיצאו מהאופנה עוד בתחילת המאה, או אלה שתופסות מקומות על הספסלים בפארק של י"ג.
לסיכום - אין יצורים שאני שונאת יותר מנקבות! את כולן!!! חוץ מהנקבות שלי 3>
ואני בספק אם מישהו אי פעם יבין כמה קשה להכנס ללב שלי, או כמה קשה לצאת.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
