<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I&apos;m secretly frying your brain cells :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 The look from a high view. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I&apos;m secretly frying your brain cells :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/50/49/37/374950/misc/11050415.JPG</url></image><item><title>אפרסקים נופלים מהעץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=12082900</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קטורת ונרות על סטנד.
טוסט עם רוטב שום.
איש משפחה.
סודה בבקבוקי זכוכית.
המבורגרים צימחוניים.
בקבוקי שמפניה על החוף.
Placebo.
מאוורר.
חיבוקים ונישוקים.
דמעות.






אבל זה רק עוד אפרסק שנפל מהעץ
:(&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Oct 2010 23:34:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=12082900</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=12082900</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=12072119</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איההתקיימות שלי מפליאה אותי,
אך למרות זאת -
אני לא מאמינה בשחזור חוויות.
העבר שייך לעבר.
לא צריך למחזר אותו.
חזיר עולה מן הרחצה להתגולל ברפש.
נחום תקום נופל וקם.
כולם תקועים באמצע המקובע.
מכורים לקיבעון.
אסור להיתקע בעבר.
אסור להיתקע בדבר.
חמור מי שנתקע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Sep 2010 08:57:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=12072119</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=12072119</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=10033783</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;#1058;&amp;#1099; &amp;#1089;&amp;#1085;&amp;#1080;&amp;#1084;&amp;#1072;&amp;#1077;&amp;#1096;&amp;#1100; &amp;#1074;&amp;#1077;&amp;#1095;&amp;#1077;&amp;#1088;&amp;#1085;&amp;#1077;&amp;#1077; &amp;#1087;&amp;#1083;&amp;#1072;&amp;#1090;&amp;#1100;&amp;#1077;, &amp;#1089;&amp;#1090;&amp;#1086;&amp;#1103; &amp;#1083;&amp;#1080;&amp;#1094;&amp;#1086;&amp;#1084; &amp;#1082; &amp;#1089;&amp;#1090;&amp;#1077;&amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1048; &amp;#1103; &amp;#1074;&amp;#1080;&amp;#1078;&amp;#1091; &amp;#1089;&amp;#1074;&amp;#1077;&amp;#1078;&amp;#1080;&amp;#1077; &amp;#1096;&amp;#1088;&amp;#1072;&amp;#1084;&amp;#1099; &amp;#1085;&amp;#1072; &amp;#1075;&amp;#1083;&amp;#1072;&amp;#1076;&amp;#1082;&amp;#1086;&amp;#1081;, &amp;#1082;&amp;#1072;&amp;#1082; &amp;#1073;&amp;#1072;&amp;#1088;&amp;#1093;&amp;#1072;&amp;#1090;, &amp;#1089;&amp;#1087;&amp;#1080;&amp;#1085;&amp;#1077;. &amp;#1052;&amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1093;&amp;#1086;&amp;#1095;&amp;#1077;&amp;#1090;&amp;#1089;&amp;#1103; &amp;#1087;&amp;#1083;&amp;#1072;&amp;#1082;&amp;#1072;&amp;#1090;&amp;#1100; &amp;#1086;&amp;#1090; &amp;#1073;&amp;#1086;&amp;#1083;&amp;#1080; &amp;#1080;&amp;#1083;&amp;#1080; &amp;#1079;&amp;#1072;&amp;#1073;&amp;#1099;&amp;#1090;&amp;#1100;&amp;#1089;&amp;#1103; &amp;#1074;&amp;#1086; &amp;#1089;&amp;#1085;&amp;#1077;. &amp;#1043;&amp;#1076;&amp;#1077; &amp;#1090;&amp;#1074;&amp;#1086;&amp;#1080; &amp;#1082;&amp;#1088;&amp;#1099;&amp;#1083;&amp;#1100;&amp;#1103;, &amp;#1082;&amp;#1086;&amp;#1090;&amp;#1086;&amp;#1088;&amp;#1099;&amp;#107&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Oct 2008 19:16:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=10033783</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=10033783</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9946883</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני נמצאת במצב של חוסר אונים מטורף.
להתחרט על משעה שנעשה לפני יותר משנה?
זה לא קצת מאוחר מדי..
כן, עכשיו אני גם יודעת בוודעות שכן..
ידעתי שלא היתי צריכה לקלף לעצמי את הפצעים המוגלדים היטב ההם..
חזרתי לאותו הכאב, של פעם, אי יכולת לתפקד, חוסר מטרה..
הרי ידעתי למה זה יוביל, למה היתי צריכה לפעול כמו מזוכיסטית דפוקה במוח?!!?!?!?
למממה?
ח
אשכרה אשכרה להקה שיותר משנה לא הרשתי לעצמי בכלל להגות את השם שלה, שלא לדבר על לשמוע שירים שלה!
אז היום? היתי חייבת לעשות מרטון, ברור כי אני חייה בסרט!
האחריות היא כולה עלי, אוף אין לי את מי להאשים
העיר הזאת שוב עושה לי רע
עד שהצלחתי להתגבר..
טוב נו להדחיק
אוי נו בלאט, הרי אני אף פעם לא ידעתי לשמור על הדברים החשובים לי באמת.
וגם לא להחזיר אותם אלי..
אני כל כך מתביישת בעצמי
כמה עומללות הגורה בי עכשיו
ומה שהכי כואב זה
שאני לא יודעת לאן לתקוע את ראש הקש שלי הפעם

היתי מוכנה לרוץברחובות העיר ולצרוחעד קלות נשמתי הכל
אבל מאוחר מדי יותר יותר יותר מדי הפעם
איחרתי את המועד..
אני לא יכולה לדעת אפילו בכמה, משאיר אותי תלוייה באוויר
ואאאו היתי מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Sep 2008 18:28:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9946883</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9946883</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9912162</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot; האיש ששמו טול חי הקרוואן מחוץ ללה בל, לא רחוק מאגם אוקיצ&apos;ובי. הקרוואן הגיע למקום עם חצי מגרש בגודל שני דונם, שעליו גידל בעלים הקודמים עגבניות שהיו שנואות על טול עוד מימיו כמנהל עבודה. ביום שבו עבר להתגורר במקום הוא הצמיד למשאית שלו מנוע פונטיאק ישן, וגרר אותה הלוך ושוב על פני שדה העגבניות, עד שכל מה שנותר היה גושי עפר.
במקום ירקות החל טול לנטוע שלטים שציינו את מקום התרחשותן של תאונות דרכים קטלניות. הוא אסף את השלטים הללו במסעותיו על פני הכבישים בדרום-מערב פלורידה. הצלבים הקטנים, מעשה בית, היו מקושטים לא פעם בסידורי פרחים צבעוניים שהנעימו את עיניו של טול. בכל פעם שהבחין בשלט כזה בהיותו בדרכים, הוא עקר אותו מהאדמה ושם אותו בארגז המשאית שלו. לעתים קרובות היו נהגים אחרים עדים למעשה, הגם שמעולם איש מהם לא ניסה להתערב.
טול התנשא לגובה של מטר שמונים וחמישה, שקל מאה ושלושים קילו, והיה לו ראש דמוי בלוק. פלג גופו העליון היה עד כדי כך שעיר שהוא הזיע בצורה מסיבית, אפילו במזג אוויר קריר, והעדיף שלא ללבוש חולצה. בערך שנה חלפה מאז ירה בו בטעות צייד שחשב שהוא דוב. פציעה חיצונית לא נראתה, מכיוון שה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Sep 2008 14:34:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9912162</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9912162</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9898833</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;חשבתי לעצמי, שכל הזמן אני חושב לעצמי, וחשבתי לעצמי, האמנם טוב הדבר? חשבתי לעצמי, שאולי עדיף להיות אחד שלא חושב לעצמו, ואז להיות פחות מוטרד, אך חשבתי לעצמי שאני לא כזה ולעולם לא אכול להיות כזה. כנראה לא התמזל מזלי להיות טיפש, חשבתי לעצמי, מה אפשר לעשות?&quot;

(חוכמת הבייגלה/אילן הייטנר)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Sep 2008 18:06:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9898833</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9898833</comments></item><item><title>כרטיס טיסה לניו זילנד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9792612</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזו אכזבה, איזה כאב בחזה...
האנשים שאתה הכי לא מצפה מהם, תוקעים לך סכינים בגב..
כל ההשקע הלכה פארש..
לשבת פה ולא לדעת לאן לדחוף את ראש הקש העלובשלי
תיבכי תיבכי.. ותפסיקי להאמין בהם
יש גבול יש גבול לפטטיות שלך!
טיפשה טיפשה!!!
זה מה שאת!

מפקידה בידיהם את הרגשות שלך?
את הלב שלך?
את כולך..
דפוקה, מפגרת, סטומה..

אווכ.. כרטיס טיסה לניו זילנד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Aug 2008 04:59:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9792612</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9792612</comments></item><item><title>אילת 2008 :))))</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9683782</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין דבר יותר טוב מלממש חלום!
אני בהאיי מטורף..
עירבוב של ציפיה, התרגשות, עייפות ופחד מהלא נודע!

אני נוסעת למחר לאילת עם הנקבות (בעמצם כמעט עם כולן, גבי ודולב לא באות וזה חרא רצצצצח)!
מסתם נסיע לאילת בחופש זה הפך לאתגר ולסמל בשביל כולנו.
ולממש את התכנון הזה מלפני שנה היה כל כך קשה, קרוך בהמון בלאגן ומללא כאב ראש!
אך בלי להסס לשניה אני יודעת שזה היה שווה את כל המעמצים שהשקענו בשביל להוציא את התוכנית הזאת לפועל!
החופשה הזאת הולכת להיות אחת ההנאות הכי גדולות שלי ושל כולנו!
ובהחלת תחרת אצלינו בזכרונות לתמיד!
זה הולך להיות טוב, מושלם, הכי נקבתי שיש, מטורף, הזוי, לא צפוי, מעייף, ובעיקר שיכור!
חח חצי מהשבוע הזה אני מקווה פשוט לא לזכור, מהאלכוהול שהולך לזרום אצלי בדם 24/6!
קיצר.. המזוודה כבר ארוזה, הכסף שוכב בתיק שלי בשתרות של 100 ו 200 חדשות ומבריקות, הסוללות למצלמה מוטענות, ואני בהחלט מוכנה לחווה הבלטי נשכחת של חיי!
עפתי לישון ולצבור כוחות..
מבטיחה פוסט תמונות מטורף, כי אני הולכת לתאד כל שטות קטנה ולא חשובה!!
אני לא מעמינה שזה קוררררררה O=


והינה לכם תמונה מהפלאפון שלי (סו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Aug 2008 23:06:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9683782</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9683782</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9466016</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אעאעעאאעעאאאההההאהאעהאא!!!!!!!!!!!!!!!!
איכ.. כל האנשים שאמורים להיות חשובים לי וקרובים אלי, שפוט דוכים אותי!
הם יודעים להפחית את חומרת המעשים שלהם, להרגיע אחד את השני, להעלים עיין!
כי הם עושים בדיוק את אותו הדבר!
ספוגים ביותר מדי זיכרונות כואבים, מגעילים, דוחים, נוטפי שומן, זעה, סירחון ובגידות..
בא לי להעלים את כולם!!!
למחוק אותם, ביחד עם הזכירון שלי
כאילו מעולם לא היו, ושלעולם לא יהיו!

אז מה?
צדקת..
באמת אין אנשים נורמליים בעולם!
אני אף פעם לא אפגוש בן אדם שימלא את כל הצרכים הנפשייםהבסיסים שלי!
ואני עוד אמרתי לך שאני לא אפסיק לנסות!
טחחחח..
אני מודע!
טעיתי..
ומהיום? אני לא אפתח את הלב שלי יותר לאף אחד!
פחדת שאני אתאחזב מהכל?
ארים ידיים?
אאבד תיקוות?
אבל תאכלס, את יודעת מצויין שהבועה שחייתי בה התפוצצה לי יותר מדי פעמים בפרצוף..
וניגמר לי הדבק סלוטיפ להדביק אותה..
יותר מדי אנשים פגעו בי, ודווקה אני.. זאת, שאיבדה את התיקווה והאמונה בהם..
אירוני..

מחקתי את הרשימה של ה&quot; THAT&apos;S ALL &quot; כי אין יותר אנשים כאלה בחיים שלי..
עכשיו זה סתם, אני אתיחס אליהם כמו שהם מתיחס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Jun 2008 21:01:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9466016</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9466016</comments></item><item><title>אתם אינספור טעויות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9456314</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להוציא את כל הבררה מהחיים שלי!
להוציא להוציא להוציא!
עד שאשארמוקפת ב&quot;אמת&quot;!
רוצה או הכל או כלום!
ומי שלא יכול לתת לי הכל, אני לא צריכה ממנו כלום!
לא יכולה להתפשר, זה לא שווה את זה.

לבד!
לבד!
כי רק לעצמי אני יכולה להאמין
ורק מעצמי אני יכולה לצפות.
רק אני יכולה לקיים את ההבטחות שאבטחתי לעצמי..
נראה כאילו מכל האנשים שחשבתי שאוהבים אותי, אף אחד אפילו לא יודעת מה זאת אהבה..
האגואיזם מטפטף להם מכל חור, והכל מבוסס עליו!
אין ספור תרוצם עלובים..
ומשחקי כבוד שאף אחד לא צריך..
משפטים נדושים שנאמרים בטון שלא מצליח להסתיר לגמרי את הזילזול.

שאף אחד לא יעז לומר לי שאנילא נתתי הזדמנות.
יותר מדי, יותר מדי..
יותר ממה שהמצפון שלי יכול להרשות לי להעלים עליו עיין.


אני בן אדם קשה..
מורכב, מגבילוהרוס..
קשה לסבול אותי, להסתדר איתי, להבין אותי ולחיות איתי..
אבל חשבתי שיש אנשים שיכולים לעשות את זה, כנראה שלא!
העיקר להביא אותילמצב הזה יכולתם?
עד כמה בני אדם יכולים להיות רעים?
ולפעמים אני טועה האם בכלל יש לכם רגשות?
יודעים לשפוט אחרים? ואז?
לעשות בדיוק את אותו הדבר!!! ב-ד-י-ו-ק!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Jun 2008 13:27:00 +0200</pubDate><author>175170@walla.co.il (The look from a high view)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374950&amp;blogcode=9456314</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374950&amp;blog=9456314</comments></item></channel></rss>