רותם?

אני מצטערת על שלא חיבקתי ולא ניקשתי לשלום :(

אני יודעת שאולי גם לא ציפית ממני לפוסט הזה, פשוט נורא קשה לי עם פרידות.

ניסיתי כל הזמן לשכנע את עצמי שאת לא באמת עוזבת, שתחזרי לעתים קרובות ושכמעט כלום לא ישתנה.

אבל רק עכשיו אני מבינה עד כמה שהפרידה הזאת היא רצינית, חיים בפנימיה זה שונה לגמרי.

אפשר לקרוא לזה תקופה חדשה, אבל אני חושבת שזה יותר מתקופה, זה חיים חדשים, שיגרה חדשה, הכל.

וזה בטח נורא קשה לדעת שאנחנו נשארות פה, מתגעגעות, אבל עדיין ממשיכות בחיים הרגילים, ביחד.

ועכשיו אפילו לי יש דמעות בעיניים.

שונאת פרידות ושינויים, יותר מכולם נראה לי. מעולם לא פגשתי משהו ששנוא אותם יותר ממני.

רק עכשיו הבנתי באמת שלא נירא אותך יותר במחששה בהפסקות, ולא נשיר שירים של גרין די או של סימפל פלאן בשני קולות, בזמן שאת מנגנת בגיטרה, או כשאחנו סתם שיכורות :( ולא תגידי לי "אוווי מריה את פשוט בן אדם אחזרי - אבל אני עדיין אוהבת אותך ^^" ונגחך בצחוק מרושע. וכן אני אוהבת אותך רותם, אולי אני אף פעם לא הכי מראה את זה כי אני מנסה לשמור תמיד על הקור הזה, קרה לי מספיק בחיים בשביל לגרום לי להתנהג ככה. וזה חבל, אני יודעת שפספסנו הרבה, אני מקווה שגם את חושבת ככה.

את בן אדם מיוחד, תמיד חשבתי ככה. רק אל תהרסי את זה, תשמרי על היחודיות שלך ובחיים על תוותרי על העקרונות שתרכשי בחיים :) זה הכי חשוב, תיהיה חזקה, אתגעגע אליך באמת :[

תשמרי על עצמך, ובחיים אל תסמכי על אף אחד חוץ מעל עצמך :P

ואל תשכחי לבוא לבקר, וגם אנחנו לא נשכח 3>

מקווה שזה לא מאוחר מדי :$

עוד נקים את גרין פאנה, עללי D;

3>