זה הולך להיות פסוט ארוך, אז תתקוננו :P

בזמן שהעברתי את אתמול בצפיה בטלוויזיה, אבא שלי וחבר שלו הציעו לי לבוא איתם לאכול משו באיזו מסעדה, זינקתי למקלחת ונסענו לסי מול. אכלתי כל כך הרבה שכבר לא יכולתי לזוז. כמובן ששני חולי הנפש האלה סחבו אותי למטה לשחק במשחקיה :O ואז מילינו לוטו (לא זכינו, כמובן, אבל לא נורא, העיקר שלא בזבזתי על זה כסף :P).

חזרתי הביתה, ודיברתי עם כל הבנות בווידע ארוכה במיוחד, שכל כמה זמן מישו יצא ונכנס אליה. היה ממש מצחיק, ודיברנו על המון דברים. ניסיתי לשכנע אותן לצאת איתי החוצה, אחרי שההורים ירדמו, אבל הבטטות האלה לא רצו להזיז את התחת :( כבר התייאשתי וראיתי את עצמי מבלה עוד לילה ארוך מול הטלוויזיה, בזמן שאני צופה בסרטים על חולי נפש :P

הערה: אני ואהבת ליראות טלוויזיה בלילה, אין בכלל פרסומות :))

אבל אז בשטה, המושלם הזה, כתב לי "בואי החוצה!" כל כך שמחתי, כי זה בדיוק מה שרציתי D= קבענו שעה, וניפגשתי אותו ועם יאשקה בגרוזיני. הלכנו לסיטי לפגוש את נסטיה, שפחדה מוות לשבת לבד ברחוב, והתחבאה באיזה בנין xD

הרחובות היו ריקים, ויכלו להיות גם שקטים לולא הצחוק המתגלגל שלנו, הצרחות והקללות של יאשה. כל כך הרבה זמן לא צחקתי ככה, כמעט זלגו לי דמעות מרוב צחוק, וכאבה לי הבטן. נסטיה כמובן בכתה מצחוק כרגיל. קנינו גרינים שאף חד כמעט לא אכל, ויאשה סיפר על איש שמן שאיתו הוא עבד אתמול, הוא טען שהאיש כל הזמן מפליץ, מסריח כמו חזיר, ומקלל כמו סבא של נסטיה כשהוא עצבני xD

היתה הרגשה שונה, כאילו שאין אף אחד חוץ מאיתנו, ואפשר לעשות מה שרוצים. אף אחד לא יגיד כלום, לא יצעק מהחלון. בלילה הכל הרבה יותר נקי, נקי מקולות של אנשים ומהדעגות שלהם.

הסתובבנו, והלכנו לכמה מקומות שאני לא רוצה לדבר עליהם פה :P

בדרך חזרה התחיל להיות לי קר, והרגשתי כמו בשר תכון במקפאי :P אבל בכלל לא חשבתי על זה, כי היתי עסוקה בלהקשיב לסיפורים של בשטה ויאשה על סרטים מצויירים רוסים על צ'יבוראשקה וכאלה xD (התיאורים והחיקויים שלהם כל כך הורגים מצחוק שכמעט נחנקתי).

יאשקה פרש לבית, ובשטה ליוה אותי, הסברתי לו שהפעם הבאה שניתראה תיהיה במקרה הטוב ביום שני. נעמדנו מתחת לבניין שלי, הוא חיבק אותי, עמדנו ככה בערך דקה, הוא אמר שהוא יתגעגע וכמה שהוא אוהב אותי. לא רצינו ללכת משם. אז המשכנו לעמוד. וגם אחרי שכמעט נעלמתי מאחורי הפניה הוא תפס אותי ביד ומשך אליו, עוד נשיקה ועוד חיבוק, פרידה :(

עליתי בחדר המדרגות, הורדתי את הנעליים ואת המעיל, כדי שאספיק להניח אותם במקום כמה שיותר מהר. וכשבאתי כבר לפתוח את הדלת, שמעתי את הכלבה שלי. איך יכולתי לא לחשוב על זה??? איך שכחתי שהיא נובחת כל פעם כשמישהו נכנס לבית??? במיוחד בלילה! לא ידעתי מה לעשות! ניסיתי לפתוח את הדלת הכי בשקט שאפשר, אבל היא עדיין שמעה, ופעם אחת אפילו דפקה נביחה מטורפת. ברחתי לקומה למעלה, ישבתי שם בערך 20 דקות. בסוף אמרתי לעצמי שני חייבת להכנס, מקסימום אני ימציא איזה סיפור להורים. התחלתי לפתוח את הדלת בשקט, ואז נורא מהר, היא נבחה נביחה של כניסה לבית (כן אנ מבדילה בינהן), נכנסתי מהר תליתי את המעיל והנחתי את הנעלים במקום. ניסיתי לרוץ לשרותים אבל אמא שלי יצאה מהחדר בבהלה. והתחילה לשאול מה קרה. אמרתי לה שאין לי מוסג, והסתגרתי בשרותים.

זאת היתה אחת החבאיות המאגניבות.

כי לפני זה אף פעם לא יצאתי מהביתה בעמצה הלילה בזמן שההורים ישנים.

תנסו!! זה מגניב :P

קיצר,היום אני יוצאת עם הנקבות לסיבוב בעיר. ומחר נוסעת לטיול של הנוער העובד והלומד לארבעה ימים, עם חנה.

זאת אומרת ארבעה ימים בלי הפוסטים שלי! ארבעה ימים בלי החפירות הפילוסופיות שלי על החיים. ארבעה ימים של געגועים מטורפים אלי :P

כן כן....

תנסו להתגבר על זה. אני מבטיחה לכם פוסט ענק ומעניין אחרי הטיול ;]

הולך להיות כזה כיף. ובסוף אפילו נוסעים לפארק מים :)))

הפאק היחידי הוא שאסור לקנות שום דבר, כי הם אומרים שיש ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם :|

(לא נורא אני בטוחה יתגנב באיזו תחנת דלק, לאיזו חנות ויקנה פוצה :P)

בקיצור? אני כבר לא יכולה לחקות!!!!

אני בטוחה ששכחתי משו, אבל לא משנה.

ולבסוף כמה תמונות מאגניבות לאפאנים, שגרמו לי לבכות מצחוק :O

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח :P

גם זה חזק =P

זה בכלל הרג אותי xD

יש עוד, אבל אין כוח =P

שיהיה לרובכם סוף שבוע טוב :)

(למרות שאין מצב שהוא יהיה טוב בלעדי =P)

xD

ולבסוף....

תמונה שלי עם בקבוק קוקה קולה סקסי :P

יאללה, יש לי עוד מליון בגדים לארוז :O