למה? כי אני בן אדם שונה בסדר?
כי יש לי סדר עדיפויות שונה!
יש לי דרישות שונות!
יש לי ערכי מדידיה שונים!
יש לי פטיל קצר!!!
אז למה לעזעזעל החברים שלי עד עכשיו לא מבינים את זה?
למה אז הם חברים שלי?
כדי כל הזמן להתלונן על זה?
לא להבין אותי?
אני לא יכול לשנות את זה!
כי עמוק בלב זה תמיד ישאר אותו דבר, גם אם אני לא יראה את זה!!!
אז אם זה כל כך מפריע להם!
והם לא מבינים את זה, ואותי!
למה הם נשארים חברים שלי?
זה לא שאני לא רוצה חברים!
ברור שכן! זה דפוק!
אבל אם זה חברים שאני תמיד נפגעת מהם, למרות שהם מכירים את התכונות האלה שלי!
אז מה כבר נשאר לעשות?
או שהם נהנים למרות הכל, ליראות אותי סובלת!
אני כבר לא יודעת!
באמת, אני פשוט מנסה לחשוב על כל האפשרויות!
זה נרא לי מגוחח, אבל מפחיד שמחשבות האלה באמת עוברות לי בראש!
אני כבר לא בטוחה לגבי הכל
אולי גם להם נמעס ממני?
מהיציאות שלי!
אבל אני באמת לא יכולה לשנות את זה, כבר אמרתי!
אם הם יעזבו אותי ככה!
אם ימשיך לא להיות אפכת להם!
אני יתאבד :|
כל הזמן כשהמילים האלה יצאו לי מהפה,אני בחיים לא באמת התקוונתי אליהן עד הסוף!
אבל אין יותר אמיתי מעכשיו!
זה כמו כוס שכל פעם ממלאים עוד טיפה ועוד טיפה!
אני כל פעם מנסה שוב לרוקן בעזרת הדמעות!
אבל זה יתר חזק ממני!!!!
אם הם יעזבו אותי!
או שאני יעלץ לעזוב אותם!
(כי בזמן האחרון אני באמת סובלת!)
( אני לא אומרת שזה רק בגללם,
זה גם בגלל האופי שלי!
אבל הם כבר גם צריכים להבין,
הם צריכים להקיר אותי כבר!
הם יודעים איזה דברים פוגעים בי,
ולמרות שהם לא מבינים את זה,
הם כבר צריכים להזהר לא לחזור על זה שוב!
כמו שאני נזהרת )
אבל אם זה באמת לא ישתנה!
אני לא יכול לחיות, ולדעת שהם חיים ונהנים מהחיים בלעדי!
אני פשוט לא יכול לקחת אוויר לראיות!
אני באמת יתאבד!
באמת באמת!
לא תיהיה משמעות לחיי יותר, אז למה להמשיך?
פעם ראשונה שאני באמת מתקוונת לזה!
פעם ראשונה שזה באמת כבר כל כך מפחיד אותי!
ונירא לי כל כך קרוב!
חבל לי!
בחיים לא ראיתי את עצמיב גומרת את החיים בגיל כזה צעיר!
עוד בקושי חייתי, יש עוד הרבה דברים לחוות!
אני לא רוצה שהם ימשיכו להיות חברים שלי רק כי אחרת אני יתאבד!
אם אני ידע על זה, אני גם יתאבד!
פשוט צריך להבין, שאז פשוט אין בשביל מה לחיות :(
אני מתכוונת פה לכל מילה ומילה שכתבתי!!!
אולי שוב לא הכל יהיה להם מובן!
זה עוזר לכתוב!
זה אפילו ממש מפתיע :O
אבל הדמעות הפסיקו לזלוג,
רק שהלב לא יפסיק לפעום בעיקבותן :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
