בביצפר בשיעור הראשון היה של"ח, שמוליק כרגיל יצא ונכנס מהכיתה בזמן שהוא מדבר בקולות שונים ומוזרים, מספר סופורים מצחיקים, רוקד עם ילדים ומנסה להיות "מגניב" xD לא הגיעו 20 ילדים לכיתה והוא הבטיח לעשות בוחן בשיעור הבא :S

השיעור השני היה מורשת והמורה שמה לב שכל הכיתה עברה מקומות, אז היא תפסה כמה ילדים ואמרה ללכת ליקרוא למילה. כולם התחילו לנסות לחזרו למקומות שלהם ואני אמרתי "מה אתה רצים? מה כבר מילה תעשה לכם?..." אז כשההיפופוטם האדום נכנס לכיתה וצרח "אההה... כולם לחזור למקומות", המורה אמרה למילה שאני התחצפתי, והתחילה לחפור אז אמרתי לה לא להכניס לי מילים לפה והיא התחילה לצעוק ולצחוק עלי והעיפה אותי מהשיעור, כתבה מכתב והזמינה ת'הורים, זה תמיד קורה לי הדברים האלה, הכל כי אני לא לקקנית כמו חלק מהאנשים.....

יותר לא למדנו, ילדים מהגן שאליו ילדים מהכיתה שלנו הולכים בשביל לקבל שעות של מחויבות אישית, באו לביצפר ושתלו כמה עצים מסכנים (וגיליתי שהיה טו' בשבט :O), ואז כולנו ביחד הלכנו לגן שלהם. בדרך הינו אמורים להחזיק להם ידיים, אבל אני ברחתי בהתחלה עד שילדה אחת ממש מציקה תפסה אותי ביד הקטנה, החמה והמזיעה שלה והנעלצתי ללכת ככה עד לכניסה לגן, בזמן שאני מקללת את כמילה את הילדים הקטנים ואת ציפי הגננת שהזכירה לי מתנחל, כי היתה לבושה בבגדים של דתיים והיה לה סרת כתום על כובע הצמר שלה xD

כשהגענו לגן סוף סוף ניפתרתי מהילדה הקטנה הזאת :) והסבירו לנו שכל אחד צריך לעזור לילד לבכור פירות יבשים שהוא רוצה לאכול, אז חיפשתי דרך לברוח משם ולהתחבה עד שהכל יגמר, אז מצאתי את שלומים שהתחבה גם ליד השרותים עם המראות הכל כך נמוחות שאני לא רואה בהן כלום חוץ מהרגליים שלי. יצאנו מחוץ למבנה וחיקונו בחצר, גבי גם מצאה אותנו אחרי כמה דקות, ואמרה שכל הילדים יוצאים לשטול עציצים מוזרים בחוץ. המשכנו לחקות מאחורי הבניין בזמן שאנחנו רואים מראים משונים כמו ילד קטן רץ ונעלם לאן שהוא וויקי (מהכיתה שלי) רצה אלינו ושואלת "לאן הוא נעלם?" :O או את מקסים רק עם עת חפירה אחרי ילד קטן מסביב לביניין xD ממש נקראנו מצחוק. אז הלכנו ליראות מה כולם עושים, ראינו את הבנים מהכיתה שלנו יושבים בבית קטן מעץ אז נדחפנו גם והילדים הקטנים התחילו להרביץ לבנים לזרוק עליהם כיסאות מפלסטיק וכאלה. היה שם ילד אתיופי אחד, אז ליאור בא ביציא של "גדאה אטוט יובאני ניגר בלאט..." וכאלה דברים :P ופשוט התפוצצץי מצחוק. עד שמילה באה והוציא אותנו מבית העץ. אז פרשנו והלכנו להתנתנד בנדנדות שהיו עשויות מגלגלים צהורים של מסעיות, והתחת שלי נתקע בפנים אז עקתי כל כך חזק שגם משם העיפו אותנו. התגלצ'תי במגלצ'ות, ממש נוסטלגיה ובעוד כל מיני מתקנים של ילדים קטנים, שאת שם אני לא יודעת :$ ואז הלכנו לאכול *חעחע* ניסיתי לגנוב כמה ופלים מצלחות של ילדים קטנים וגבי ניסתה לגנוב אננסים מיובשים, ואפילו הלכה לחתת במטבח שלהם, איפה שבדרך כלל נימצא הגננת הטיפולית :X

בקיצור היה מצחיל והילדים הקטנים בטח לא למדו מאיתנו דברים טובים.

-בהמשך היום הלכתי לגבי ועשינו עוגה ממש טעימה :P-

בערב יצאתי עם נסטיה וגבי למקדונלדס, פגשנו את חבוליסים, הבנים של חברים של ההורים של גבי :S שעובדים שם, אז הם הביאו לנו כמה ארוכות בחינם :P סתם סתם באיזה סרט אתם חיים? xD

סיפרנו להם סיפורים ממש מפחידים על החלומות שלנו ועל כל מיני דברים שעשינו בחיים שלנו בזמן שהינו שיקורות וכאלה, ואחרי שהם צחקו והיו קצת בשוק, כי פגשנו את קלי (איזה סטייל) פרשנו לבית של גבי, אז בדרך (בדיוק כשעברנו ליד הכיכר של השפיץ) נסטיה נזכרה שבת דודה שלה סיפרה לה שהיא וחבר שלה עלו לביניי גבוה (אחד מהארבעה שיש שם) וראו מהגג את כל אשדוד. אז נידלקתי על הרעיון, ומכיוון שנסטיה לא ידעה על איזה מהביניינים מדובר החלתתי להיכנס להכי קרוב. עלינו לקומה ה 14 ואז המשכנו לעלות במדרגות לדלת שמובילה לגג, היא היתה סגורה, ודי פחדנו שיש שם נרקומנים אז פרשנו די מהר. אבל דבר אחד ממש הפריע, זה היה המקרר הלבן שעמד שם וחסם את הדרך :O גבי כמובן התערבה עם נסטיה שאין לנסטיה עומץ לפתוח את המקרר, אז נסטיה פתחה אותו ובמבט מתגלגל הסתכלה על גבי שהיתה עסוקה בלעשות את הפרצוף הכי מבוהל שיכלה ומרוב פחד נסטיה קפצה מהמקרר שתי מטר בצרחה מפחידה. כמה צחקנו עליה :P

אבל פתאום עלה במוחי רעיון להכנס למעלית, לא להזמין שום קומה ולחקות שהאור יתחבה, אבל מישו דווקה כן הזמין את המעלית, ובזמן שהיא ירדה גבי הציאה שנתישב בפינה של המעלית הגדולה, וכשהאנשים יכנסו נשב ולא נסתכל עליהם. התישבנו אבל לא יכלונו להפסיק לצחוק לעט לעט נרגנו, הם נכנסו וגבי לקחה את הפלאפון שלה, חיגה בכאילו, הקריבה את אותו לאוזן והתחילה לדבר לעצמה. זה היה נשמע בארך ככה: "כן, שמוליק, איפה אתם? נוו מה אתה רציני? אנחנו פה באיזה בניין ליד השפיץ, עולים יורדים במעלית כבר 10 דקות! תבואו כבר..." יכולתי לנחש שהאנשים היו עמומים, למרות שלא הרמתי את העיניים שלי כדי להסתכל עליהם. הם יצאו מהמעלית שעלתה במקרה שוב לקומה ה 14, המעלית נסגרה והאור נחבה. ישבנו ככה בחושך בערך דקה אולי קצת יותר, ואז הגבי נסתה להפחיד אותנו שהמעלית תתפוצץ בעוד 10, 9, 8....3, 2, 1.. ופתאום האור נדלק, המעלית נפתחת ובן אדם עם שיער שחור ערוך ולא מסורק עומד בפתח, מתחיל לצרוך עלינו שהאורחים שלו אמרו שאנחנו יושבים אצלו במעלית, ואמר לנו לעוף משם, אז אנחנו בשיא חוצפתינו אמרנו לו שילחץ על הכפתור של הקומה הראשונה ואנחנו נרד, אבל הוא צרח שיקרה למשטרה ואמר שנרד ברגל...ונחשו מה? באמת ירדנו 14 קומות :O

כי הוא כל הדרך הסתכל עלינו, וכשניסינו להזמין מעלית בקומה ה 8 הוא הזמין אחת לקומה שלו, הבנו שהוא רוצה לרדת אלינו, אז רצנו שוב לחדר המדרגות ואת כל שאר הקומות ירדנו בריצה מטורפת. (הרגשתי את כל ארוחת המקדונלדס שלי קופצת ומתערבבת בקיבה שלי :S)בקיצור זה היה ממש מפחיד וכשיצאנו מהביניין הוא עוד צרח לנו משהו מהאינטרקום.

מוסר השכל: תנסו להמציא משחקים מגובנים שאפשר לעשות עם אנשים שנוסעים במעלית, כמו למשם מחבואים וכאלה :P

אוהבת אותכם :)

ביי