אחרי כמה פוסטים די עצובים, אני רוצה לכתוב את כל הדברים הטובים שקראו לי בחיים, שלא תחשבו שאני דיכאונית או משו :X

הסוף שבוע שלי התחיל כשהשתחררתי מבית הספר הרגשתי חופשייה, שאני יכולה לעשות עם עצמי מה אשני רוצה יום וחצי :)

כמובן שהדבר הראשון שעשית זה לקחתי ספר חדש מהסיפריה :|

אחרי זה אני חנה וגבי גייסנו כסף וקנינו קופסת מלפפונים חמוצים, אצל הגרוזיני הקמצן , מתחת לבית של בשטה, שלא רצה לקחת מטבעות של חמש אגורות :@

כעסנו עליו, וכל אחת במוחה העבירה רעיונות מרושעים וכמעט בלטי אפשריים איך אפשר לנקום בו :X

כמובן שאחרי ישיבה ממושכת בפארק הקטן מאחורי הבית של גבי, כשאנחנו מתקרבלות בשמש שחיממה בקרניה הכמעט בלטי ניראים את עור הפני שלנו שכל כך התגעגע אליהם, הלכנו לגבי הביתה, שיחקנו במשקח "הכספת" באינטרנט, כשגבי וחנה מחפשות בגוגול ובמילונים תשובות לשאלות מוזרות, ואני מנסה להכין פיצות במטבח שלה, שהיה ממש נקי, כמו כל שאר הבית, בגלל שלפני כמה דקות עזבה אותו מנקה, בלונדינית צבועה (שראיתי אותה בטעות בחזיה) בערך בת 40, שכתבה על האבק שהצטבר על הטלוויזיה, את שמה ואת שם החבר שלה בשתי שפות.

אחרי זה עלה במוח הקטן של גבי רעיון מוזר, היא רצתה שאני יספר אותה, אז חנה לא יכלה לשבת בשקת והצטרפה אלי :O זה היה ממש מצחיק, לא יכולנו להפסיק, וגבי שהיתה לגמרי בשוק מקמויות השיער, שנפל על הקטפיים שלה ואז על הרצפה, כל הזמן ניסתה לראות, לגעת, לבדוק, למשש, למדוד, בקיצור לחפור XD

יצא ממש יפה, במיוחד אחרי שגם החלקתי לה את השיער, ושרפתי את העצבאות שלי אם אדי החום שיצאו לה מהשיער :O

על הערב אני לא ממש ידבר, אני רק יכולה להגיד ששתינו כרגיל, והסתובבנו ברחובות, כל אחת עם המחשבותש לה, עם הבעיות שלה, מנצלת את ההזדמנות שבה הרגישה יותר חופשיה לחשוף אותן מול כל אדם שרק נירא כמו מישו שיכול להקשיב.

ביום שבת נסעתי עם ההורים שלי לאיזה קיבוץ שבו היו חברים שלנו, עשינו פיקניק מגניב וצחקנו בלי הפסקה :P ואני רק חיקיתי לערב שבו אני יוכל סוף סוף ליראות את בשטה, שהיה חולה כמה ימום ולא יצא לי לפגוש אותו.

בדרך חזרה הביתה ההורים שלי החליטו עוד לעשות כמה קניון "קצרות" שבגללן היתי צריכה לדחות את היציא שלי עם אלכס :/ וכשהגעתי הביתה לא הספקתי לעשות כלום ופשוט רצתי לפארק, שכל הפנסים שלו היו מכובים, ובין החושך בשטה חיקה לי. הוא שאל, כרגיל, לאן אני רוצה ללכת, ועניתי שאני מאוד רוצה לים, כי היה ערב חם מהרגיל והיתי בטוחה שלא יהיו שם רוחות :P

צחקנו המון, והכי הרבה כשנכנסתי עם הנעלים למי הים שהשתלבו עם צבע החול, כך שלא יכולתי ליראות אותם, כאילו בכוונה :X כל הנעליים שלי התמלאו חול ובוץ, וכשהלכתי השמיעו צלילים מוזרים שהזכירו צלילים שהזכירו נודים עצבנייים xD

נהנתי כל כך, כל שניה שהיתי איתו ניראתה לי כמו נצח בגן עדן :) הכל היה מושלם, למרות שלא היה שום דבר מיוחד, וכל מי שהיה מסתכל עלינו מהצד לא היה יכול לראות את הנשמות שלנו שהשטוללו בטוך הגופים המחובקים. 

ביום ראשון לא הלכתי לבית הספר, הלכתי שוב אליו, הרגשתי צורך להשלים את הזמן שפיספסנו. הוא היה מושאה מבית הספר, ואני החלתתי להשאות את עצמי :D נתתי לעצמי לשון עד מאוחר ולהתארגן לעט, לא יודעת למה, אבל לא פחדתי אפילו טיפה שיתפסו אותי :O אצלו, ראינו סרטים לא מוצלחים, ושיחקנו מונופול שהיה ממש מעניין, בחיים לא שחיקתי במונופול מיוחד כזה :) הוא ניצח אותי, אבל זה לא נתן לי להרגיש רע, להפך ניצלתי את ההזדמנות לפרוש ממשחק ולהעביר את הזמן בדברים יותר מעניינים בעיניי :)

את הערב ביליטי בבית של גבי, צחקנו כל כך הרבה, על מקסים המסכן שלא הבין מאיפה בנו אליו עם השטויות שלנו, ולמה דווקה הוא זה שצריך לסבול את התפרצויות הטירוף שלנו, שהצטבר בגופיינו כבר המון המון זמן!! המון זמן לא הרגשתי את עצמי משוחררת כל כך, ואפילו לא היה ממש אכפת לי מזה שההורים של גבי היו בבית, וכל שניה צעקו לנו מהסלון! רגע השיא היה כשגבי נפלה מהכיסא מרוב צחוק, הסתקלה עלי בעיניים שהיו מלעוט דמעות של אושר, התחילה לדפוק עם הידיים והרגליים בריצפה, ניראת כמו ג'וק שלא נמחץ למוות, ושמנסה לנצל את האנרגיה שנותרה לו כדי לקחת עוד כמה נשימות, ואני פשוט נחנקתי מצחוק :P

מקסים סלח לנו וזה עשה לי טוב על הלב :)

היום, לא הלכתי עם גבי לשעה הראשונה, נתתי לעצמי לישון קצת! בביצפר היום עבר ממש מהר, למדנו רק שעתיים, כי היתה פעילות, ועוד שעתיים שיחרור! פגשנו את צביקה בזמן שיצאנו מבית הספר, פשנו את צביקה בזמן שהלכנו לקנות לגבי עגיל, שהיא רצתה להכניס לחור שחנה היתה אמורה לעשות לה (סמיילי), פגשנו את צביקה בחנות, ופגשנו את צביקה גם בדרך חזרה שלנו לבית הספר אחרי ניסיונות קושלים לעשות לגבי את העגיל, בבית שלה XD

אחרי המש"צים, הלכתי לגבי ושוב שגענו את מקסים! לא הפסקנו לצחוק, כל כך נהנתי מזה! כל כך היתי צריכה את זה!

לסיכום אני יגיד, שאם היתי כותבת פה כל יום, אז אולי היתי חוסכת להרבה ממכם המון זמן שבזבזתם שביל לקרוא את המגלה הזאת :D

ובכלל אני חושבת שהחיים שלי נהדרים, ויש לי המון דדברים טובים!

ומה שאני כותבת פה, לא משקף אפילו מאית מהחביה הזאת, שניקראת החיים שלי! :)

סליחה על השגיאות כתוב :P

ביי