החיוך הוא רק כיסוי לכל..
הוא כיסוי לעצב..
ולדמעות שרוצות לצאת..
-מאוכזבת!-
והדמעות רוצות לצאת..
ואני לא נותנת להן..
אז הן מצטרבות..
ונהיות גדולות יותר..
כואבות יותר..
אז החיוך רק שומר עליי
שלא אפול..
אז הם רואים אותי שמחה ומקפצת..
וזה לא כי אני מאושרת..
זה כי אני מפחדת ליפול..
מפחדת להיות חשופה לידהם..
משהו שלא אמור להיות ככה..
דווקא לידם אני אמורה להרגיש הכי נוח להיות חשופה..
איפה שחשבתי שאקבל חיבוק או סתם תמיכה..
אני מתחילה לחשוש..
שאולי אני טועה..
אולי דווקא שמה אני הכי צריכה להיזהר..
"אלוהי שמור אותי משונאי.. ומאוהבי אשמר מעצמי.."
המשפט הזה לא יפה.. אני לא רוצה לחשוב עליו..
אני אמורה להיות היצור הכי מאושר..
ואני מאושרת..
אבל מאוכזבת..
אני לעולם לא לומדת לקחים..
לעולם..
ואתם עוד מתפאלים מה יש לי..?!
אני לא רוצה שתשאלו מה קרה.. כי לא קרה כלום..
סתם פוסט פריקה..
עכשיו אני מרגישה יותר טוב..
אז ערב טוב לכולם..
מחבבת פלוס.. 3>
אליקווו אני אוהבת אותךךך!!
-תודה-
הלוואי והדברים היו ניראים טיפה אחרת..

][ לפעמים אני מרגישה בדיוק ככה.. עצוב.. ][