http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב, ואני יודע שזכיתי לאהוב. הברבזון המכוער שלעולם לא הפך לברבור..heCopyright 2026 הברבזון המכוער. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/88/48/37/374888/misc/10062985.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8641103<div align="right" dir="rtl">המועדון מלא אנשים, הכל צפוף, רטוב, כולם מזיעים, אבל עדיין נהנים, ממשיכים לרקוד כל אחד לעצמו, הרי בשביל זה באנו, לא? אחרי שעות של מבטים אתה נצמד אלייה.. אני מתאכזבת ונצמדת עליו, ממשיכים להיסתכל זה הורג המבטים אח מה שהם יכולים לעשות.. לאט לאט אנחנו מתקרבים אחד לשני ופתאום שנינו צמודים זזים לצלילי המוזיקה וקצב המועדון אחרי זמן מה התחלנו לדבר אתה הראשון אני קצת נלחצת אבל זה עובר ממשיכים לזוז בקצב אחיד -צמודים חיוכים מופיעים מאוזן לאוזן והמבטים כל כך קרובים הכל כל כך צמוד רטוב נעים מתקרבים וזהו צריך ללכת.. להשאיר טעם של עוד.. נותנת לך נשיקה קטנה על הפה ורושמת לך את המספר.. לא יכלתי עוד להיתאפק, אז שלחתי הודעה, ואתה עוד לא חלפה שניה וכבר החזרת תשובה. ואני? עם חיוך מאוזן לאוזן.. כאילו כבר מה קרה עכשיו.. חח וזהו מפה הכל רק משתפר.. אנחנו כבר חודש יחד.. חודש מושלם, חודש שבו אני קמה עם חיוך ממשיכה את היום עם חיוך וככה גם הולכת לישון- עם חיוך וכל זה והלב שלי מתפוצץ מאושר ככה חבשבתי.. ידעתי הכל היה כ"כ מושלם שהייתי חייבת לפקשש במשו כמ</div>Fri, 15 Feb 2008 20:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8641103http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=8641103http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8565949<div align="right" dir="rtl">הברבזון המכוער - כינוי כמשמעו... רק שבסוף הסיפור שלי הברבזון נישאר מכוער.. וככל שמנסים לנשק את הצפרדע - היא נישארת אותו דבר, וליכלוכית שום פיה לא באה לעודד אותה.. מצד אחד אני מאושרת עד אין סוף... יש לי את כל הסיבות להיות מאושרת, ובכל זאת אני איפשו עצובה.. למה?? למה הם אפעם לא יכולים להיסתכל עליי בתור ידידה? למה הם חייבים לנסות להכניס ישר למיטה? שונאת. אני כבר לא יודעת מה איתי, ומה עם אילו שמסביבי, אנשים משתנים - ואני? אני נעלמת להם בתוך השינויים. אני לא רוצה את זה. או שכן? וכשאתה עושה משו טוב.. זוכרים אותו? ובשניה כשמשו מתפקשש.. זוכרים אותו מצויין. לפעמים רוצה להיעלם - למקום רחוק, שאפחד לא ימצא אותי, ככה רק אני ואנוכי, הירח והכוכבים. לבד. גם ככה לא ירגישו בחסרוני. [כך אני מרגישה לפעמים.] [ ספר לי מה כבד עלייך, את כל מה שחבוי בך ונרדם, אני אמחה את דמועותייך, רק לא תבכה עוד לעולם..] אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הההההה</div>Mon, 04 Feb 2008 00:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8565949http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=8565949http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8473710<div align="right" dir="rtl">עכשיו ברקע מתנגן שיר עצוב, שמעלה בי געגועים, אלייך. היום כבר עברה שנה, שנה שאתה לא פה. שנה בלעדייך, אני זוכרת את היום שהבנתי שזהו זה נגמר. הרגשתי שחצי ממני גם כן הוא הלך, יחד איתך. הלך לעולמים. ואין לו דרך חזרה, אני זוכרת את החודשים שלך האחרונים שלך יחד איתנו, איתי. בכל פעם שרק הישתעלת מיצמצת לא נכון, אני בכיתי. נשברתי. לא יכלתי. אני לא ישקר לך, דיברו על זה בבית ובמשפחה שזה קרב, אבל אני לא הסכמתי. לא ננתי להם לחשוב ככה.הרגשתי בוגדת! לא יכלתי. אבל לאט לאט עם הזמן, הפנמתי דברים, וחשבתי קצת בהגיון, היתבגרתי, וכשהגיע הזמן סבא, אתה הלכת. אמרת שלום נתת נשיקה ועצמת עיינים. ואני? נשארתי שמה לידך.. אוחזת בידך בעוצמה רבה. ללא דמעות. כי ידעתי סבא. ידעתי שזהו הגיע הזמן שלך. ללכת. בכיתי טיפה, כי כאב. הרגשתי שאני עומדת ליפול. כאבה לי גם המחשבה שזהו אתה אינינו. אבל מצד שני שמחתי, כי אני יודעת שעכשיו אתה ישן וטוב לך. זה היה עדיף מלחיות ולסבול. אתה את שלך עשית בעולם סבא, אחרי כל הדרך הקשה שעברה היתחזקת, שמו לך רגלים וניסו להרוג אותך הפילו אותך וניסו לשבור, אבל</div>Tue, 22 Jan 2008 12:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8473710http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=8473710http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8360235<div align="right" dir="rtl">כלום כבר לא אותו דבר. הכל פה שונה. אני רוצה להמשיך. רוצה לגדול. להיתגבר, להמשיך הלאה.. אבל אני לא יכולה. משו בי עוצר. אומר לי לחשוב. ומישו אחר אומר - להיסתכל לאחור. כי אתה שם. ואני לא רוצה. לא רוצה להיסתכל, לא רוצה שוב להתחיל הכל מהתחלה. לא רוצה. פשוט- לא. וזה שוב הדימיון שלוקח אותי רחוק, אולי עדיף באמת שתלך, כי זה מתחיל להיות יותר חזק ממני, זה כבר לא אני, כי אתה מה שהלב שלי בחר. לא איבדתי את עצמי בדרך, לא שחכתי מזה לחלום, אך אני לא רוצה לרדוף יותר, אני רוצה לנוח.. רוצה לנשום. אההההההההההה נפל עלייפתאום רגע כזה והייתי צריכה להוציא אותו.. זהו. אז שיהיה לכולם שבוע טוב 3&gt;</div>Sat, 05 Jan 2008 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8360235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=8360235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8348047<div align="right" dir="rtl">אההההההההה כמה שנים לא הייתי פה.. מוזר... נחמד לחזור לפה.. :) אז מה היה לנו מאז המון זמן.. \= הרבה... היה טיול חנוכה -אחד השווים.. שבוביני לא הייתה.. :( יש לי עבודההה :P סופ-סוףף.. בורגר.. (: ויאיייי הייתי בכנס ללהקה צבאית.. והיה שם את מקססס החתיךך!! הוא כ"כ יפה במדים.. איך שיופי עובר במשפחה.. ושםהכרנואחלה אנשים.. היה כ"כ מצחיק.. היינו איתם יום שלם, חזרתי לב"ש והופ לעבודה.. :( וככה עבר שבוע ועוד שבוע.. ובינהם אני ואליקו כבר לא ביחד.. :( וזהו. פה נגמר הנושא הזה. תודה מראש.. והנה אנחנו בסילבסטר... 2008 עבדתי.. עד 11 ורצתי הבית.. שם חיכו לי חברימוס.. היה מאוד נחמד אכלנו פיצות כמו שמנים.. ושיחקנו המון.. כמו ילדים קטנים חח.. *נשיקה סטירה* :D חברימוסס אני אוהבת אותכם.. אחלה דרך לפתוח שנה.. =] הרבה לקחים למדתי מהשנה הקודמתת.. ובהיזדמנות זאת אני רוצה לאחל לכולם שיהיה שנה טובה יותר מהקודמת, עם הרבה הפתעות טובות והגשמת חלומות.. :) למחרת בבוקר אחרי המון זמן בוביני באה א</div>Fri, 04 Jan 2008 12:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8348047http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=8348047http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8004128<div align="right" dir="rtl">הפוסט הקודם נמחקעקב קנאה רבה של אנשים... :) ובעקבות זה החלטתי לכתוב פוסט חדש.. אז ככה יש לי כמה דברים להגיד... כל מי שכותב בעילום שם זה סתם חסר טעם וחסר חיים.. אם יש לאנשים הרבה מה להגיד שיעמדו אחרי הדברים שלהם שיקחו אחריות.. שיזדהו.. יש לכם המון אומץ מאחוריי המסך מאחורי שם אחר מישהו שהוא לא אתם.. למה אתם כ"כ פוחדים להגיד את השם שלכם אה?? איש חכם אמר פעם - שמועה וריכולים באים מקנאה.. :) תפסיקו לרכל!!! במיוחד על אנשים שאין להם קשר לחיים שלכם ולא רוצים להיות קשורים לחיים שלכם... מה אכפת להם עם מי הם מתנשקים.. או שוכבים?? רוקדים ומה הם אוכלים... ואיך הם גומרים.. למה זה מעסיק אתכם כ"כ?? אה?? קנאה?? כןן כןן כןן.. :) זה אוכל אתכם.. תפסיקו כבר... תמשיכו עם החיים שלכם תתעסקו בסביבה שלכם.. אם יש למישהו משו להגיד שיגיד מי זה שיקח אחריות אחרת הוא סתם שפן חסר חיים.. :) בקיצורר לא משנה מה תגידו וכמה תרכלו.. אני וניצחית החברות הכי טובות שיש... זה עובדה.. ואני אוהבת את אלייי ועובדה חייה שאנחנו עדיין יחד..4 חודשים.. אז דיי חאלס.. לא הבנתם כמה תנסו להרוס וכמה שלא</div>Sat, 24 Nov 2007 00:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=8004128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=8004128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7886562<div align="right" dir="rtl"> אמנמנמנמ עידכון?! אין לי כוח. "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת.. שיהיה לך טוב.." שיהיה לכולם חודש נובמבר פנטסטי.. אוהבת 3&gt; הרבה דברים במקום אחד.. אולי זה רק אני.. ואולי לא. יהיה טוב. :)</div>Sat, 10 Nov 2007 16:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7886562http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=7886562http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7773426<div align="right" dir="rtl"> עכשיו קיבלתי שיחת טלפון שהייתה די צפויה.. ידעתי שזה יקרה. פשוט היתכחשתי לזה. ועכשיו זה שובר אותי. לרסיסים קטנים קטנים. שקשה להרכיב. אני שונאת אותה! אני שונאת את התנועה! אני שונאת שונאת שונאת! פשוט מתעבת!! והכל בגללה!! ברגע אחד שמדברים איתה.. היא נותנת את התחושה שזו זה נגמר שהיא מבינה.. היא תומכת. אבל רק לאותו רגע.. היא משלה אותך. כל כך יפה.. כל כך עדינה.. היא נותנת תחושה נפלאה.. אבל זה לא באמת ככה. ידעתי שזה מה שיקרה. היא תדבר עם אחת מהן וכל מה שדיברנו.. הולך לפח.. כיאלו כלום לא היה.. זה כואב לי.. אחרי כל השנים האלו בתנועה.. האחרי כל הדברים שעברתי.. עברנו.. צברנו חווייות.. נפלנו ושוב קמנו יחד. בנינו יחד חלומות תקווה. ושאיפות. אחרי כל זה. היא באה והיא פשוט שוברת אותי. אין לי כוח לזה יותר. באמת. אני מיואשת. והכי כואב זה להיפרד מכולם. ולהיסתפק רק בזיכרונות. אני לא רוצה להיפרד. א</div>Sat, 27 Oct 2007 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7773426http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=7773426http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7757924<div align="right" dir="rtl">אני יושבת מוך המסך, מולי -דף לבן. חושבת מה לכתוב.. האם להיות כמו כולם ולכתוב את הרגשות שלי על רבין ות'דעות שלי וכו'.. (כי הרי השנה זה 12 שנים לרצח רבין.. לרצח הדמוקרטיה.. ) או קודם לכתוב על עצמי, על מה שעבר עליי השבוע.. או שבכלל לא לכתבו כלום.. להשאיר את זה ככה.. אני כבר לא יודעת.. אתמול היה בקן טקס שכונתי-תנועתי.. היה דווקא בסדר.. למרות ש.. כלום. יהיה טוב :) אני אופטימית. הטקס הוביל לא רק אותי למחשבות על העתיד.. קיבלתי השבוע מנילה. (כל מיני אופציות שהצבא נותן לי.. מה אני יהיה בצבא..) ופתאום הכל קרה בשבוע אחד.. כל השאלות.. כל המחשבות.. אם אני ימשיך עם התנועה.. או שאולי לא.. או שאולי אני יעשה חצי חצי.. או שאני כבר יפרוש מעכשיו.. הוביל אותי להרבה שאלות.. מה איתי עכשיו.. ומה עם הקבוצה שלי.. מה עם המדריכה שלי.. מה עם הגרעין.. מה עם הכל.. ומה עם התנועה הזאת בכלל..?!?! אני כבר לא יודעת.. כבר לא יודעת כלום. עד לפני לא מזמן אם היו שואלים אותי לגבי התנועה.. ידעתי דבר אחד.. שפה אני רוצה להישאר פה זה המקום שלי החברים שלי.. הקבוצה שלי.. הכל.. זה</div>Thu, 25 Oct 2007 20:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7757924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=7757924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7732839<div align="right" dir="rtl">החיוך הוא רק כיסוי לכל.. הוא כיסוי לעצב.. ולדמעות שרוצות לצאת.. -מאוכזבת!- והדמעות רוצות לצאת.. ואני לא נותנת להן.. אז הן מצטרבות.. ונהיות גדולות יותר.. כואבות יותר.. אז החיוך רק שומר עליי שלא אפול.. אזהם רואים אותי שמחה ומקפצת.. וזה לא כי אני מאושרת.. זה כי אני מפחדת ליפול.. מפחדת להיות חשופה לידהם.. משהו שלא אמור להיות ככה.. דווקא לידם אני אמורה להרגיש הכי נוח להיות חשופה.. איפה שחשבתי שאקבל חיבוק או סתם תמיכה.. אני מתחילה לחשוש.. שאולי אני טועה.. אולי דווקא שמה אני הכי צריכה להיזהר.. "אלוהי שמור אותי משונאי.. ומאוהבי אשמר מעצמי.." המשפט הזה לא יפה.. אני לא רוצה לחשוב עליו.. אני אמורה להיות היצור הכי מאושר.. ואני מאושרת.. אבל מאוכזבת.. אני לעולם לא לומדת לקחים.. לעולם.. ואתם עוד מתפאלים מה יש לי..?! אני לא רוצה שתשאלו מה קרה.. כי לא קרה כלום.. סתם פוסט פריקה.. עכשיו אני מרגישה יותר טוב.. אז ערב טוב לכולם.. מחבבת פלוס..3&gt; אליקווו אני אוהבת אותךךך!! -תודה- הלוואי והדברים היו ניראים טיפה אחרת</div>Mon, 22 Oct 2007 17:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (הברבזון המכוער)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374888&blogcode=7732839http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374888&blog=7732839