הבלוג די ננטש, אבל פשוט אין לי זמן לכלום וכשיש לי זמן אני מעדיפה להיות עם חברות או לישון.הלימודים פשוט מציפים אותי, אני כותבת את המשפטים האלה ומנסה לנתח אותם מה נשו ומה נו ומה זה לוואי, עצוב..

הרגע חזרתי מאיזה הצגה שההיתה בבית ספר לכבוד יום השואה הבנלאומי שלמי שלא יודע זה היום- אני חושבת שליום יש חשיבות רק חבל לשמוע שנזכרו רק בזמן האחרון וגם זה רק בגלל שהתחילו להיות הרבה גילוי אנטישמיות. בכל מקרה, הדבר היחידי שהשגתי מהופעה הזאת היה להגיע למסקנה שכבר ידעתי: אני ומופעי ריקוד לא הולכים ביחד, כמעט נרדמתי באמצע. אני כבר ערה עוד מעט 15 שעות אכלתי כל היום בורקס בבית ספר משהו קטן בדרך להתנדבות בארומה אפילו לא הייתי שם שעתיים וישר הלכתי להופעה הזאת ורק לפני חצי שעה אולי חזרתי הביתה ופשוט ישר הלכתי לשתות קפה.

למען האמת אין לי מה לכתוב אני רק מנסה למצוא דברם לעשות כדי לא להרדם פה אז אם מישהו קרא עד לפה היא יכול לצאת כי אני הולכת עכשיו סתם לכתוב שטויות כדי לנסות לא לדבר.

דברים מטוטמים שאמרתי השבוע:

-ירדנו מהאוטבוס ושרטתי את עצמי (וכמובן היתי חיבת לצרוח את זה בכל האוטובוס) מרקל: "איך שרטת את עצמך?" אני: "לא יודעת, לא ראיתי את היד שלי"

- חיכיתי לנועם כדאי ללכת לפרחי רפואה אז התקשרתי אליה. אני: " התקשרתי אליך כדאי שאנשים לא יחשבו שאני מטומטמת וסתם מסתובבת פה בלה בלה (לא זוכרת בקיצר) בהתחלה חשבתי סתם לעשות כאילו אני מדברת בפלאפון אבל אז הגעתי למסקנה שככה אני יהיה יותר מטומטמת"

- באותו יום גילתי שהית לדג'ר מת אז אני מתקשרת לאמא שלי באמצע היום (מה שאני עושה רק אם אני חיבת משהו דחוף) אחרי כמה זמן היא חזרה אלי דיברנו על זה שאני מטומטמת כי התקשרתי אליה באמצע היום בגלל זה ואז איכשהו הגענו לזה אני: "זה כן חשוב! עכשיו אם אני אפנטז עליו אני יהיה נקרופילית!" אמא: צוחקת "מאיפה את יודעת מה זה נקרופיליה?" לא אכפת לה מהקטע של המפנטזת אכפת לה מהנקרופיליה, אחלה אמא.

- השגתי מטבע של שני שקל אני: מתלהבת " אני הולכת לעשות להם אמבטיה ובלה בלה בלה" אבא: "איך יצאת כל כך מטוטמת?" והוא באמת אמר את זה רק לא בדיוק במילים האלה.

רוב הסיכויים שיש עוד מלא, אני פשוט בן אדם שפותח את הפה ויוצא משהו מטוטמם ממנו אבל אני עייפה מדי לזכור ואני עפה למקלחת, מוזמנים להצטרף..

הגשתי למורה שלי בתנ"ך עבודה, וכל פעם שאני מגישה לו עבודה גם אם אני לא עוה על הכל הוא כותב יפה מאד וכו' אז בעבודה הזאת החלטתי שבאחת התשובות אני כותבת "ואז איש הלך הלך פוף" ותשובה מתחתיה "לא הבנתי" אחרי כמה זמן המורה מחזיר את העבודה והוא אומר לי כל הכבוד, עבודה טובה וכתב את זה גם על העבודה. פשוט בהיתי בו במבט של "אתה באמת לא בודקת את העבודות?!" אז המוסר מזה- למורים לא באמת אכפת מה אתה כותב כל עוד אתה מגיש עבודה! פוי למורים!!!