זה בעקבות פסוט די ישן של  עטר בעקבות סרט שגם אני וגם היא ראינו. וגם בעקבות הפרסומים של החיסול..

אני אישית לא חושבת שיש הצדקה לרצח, אני נגד רצח. ובעקבות זה אני גם נגד עונש מוות, אני לא חושבת שלמישהו יש זכות לקחת למישהו אחר את החיים. אני לא רואה הצדקה בלרצוח מישהו, אבל מצד שני הרבה מאותם אנשים שנרצחים (לדוגמת הסרט, להתסתכל בבלוג של עטר. והחיסולים של צה"ל) אותם אנשים שהם מחסלים הם בעצם רצחו (גם אם לא פיזית) אנשים אחרים. הם נתנו הוראות, שלחו מחבלים, פץחו מלחמת ולהרבה מהם לא מגיע לחיות. אבל באותו צד, אתה רוצח מישהו. באיזה זכות אתה יכול לקחת למישהו את החיים?

ופה זה הדילמה שלי, לאותם אנשים שרצחו, גנבו ואנסו כן מגיעה עונש. ואם זה ככה למה רק לבחירים? הם אלו שנותנים את הפקודות והאחריות עליהם, אבל הם לא אלה שעושים את המעשים. למה לא לחסל גם את אלה ש"סתם" עושים את הפעולות הקטנות? רוב הסיכויים שגם הם עזרו בארגון הפיגעים, וגם הם גנבו וגם להם מגיעה למות. למה רק את הבחירים? זה ברור שאתה הורג אחד והשני יבוא ואפילו (אולי) יותר גרוע מתוך נקמה.

אני אישית כן בעד החיסול של בכירי הג'האד, אבל לא על זה הפוסט. הפוסט הוא אם זה צודק לגזול לאנשים את החיים, באיזה זכות זה? ואם זה שאותם אנשים רצחו (עוד פעם, גם אם זה באופן עקיף) אנשים אחרים מצדיק את החיסול שלהם?

וציטוט מהבלוג של עטר (קישור למעלה) "מה אתם חושבים? קיים כזה דבר רצח מוצדק? או שרצח הוא פשע ללא הצדקות?"

עריכה: הסיבה לחיסולים בה בעקבות זה שלמשטרה אין מספיק הוכחות כדי לעצור את אותו בן אדם והם יודעים שהוא ימשיך לארגן רציחות.

כול דבר גדול בנוי מהרבה דברים קטנים, אז אם היו דווקא פוגעים לא בבכירים אלה ביותר פשוטים ופוגעים בתפקוד היומי של אותו ארגון מסויים האם זה היה משפיע? (זאת שאלה שלי אל אנשים שבאמת מבינים משהו בפולטיקה ובכול הדברים הקשורים אם יש כאן מישהו כזה)

אני בטוחה שאם היו הורגים 100 זה לא היה משפיע ופעולת הנקמה לא הייתה יותר מדי גדולה אם תהיה אחת כזאת, אבל אם באופן שיטתי יקחו את אותם אנשים, ואני מתכוונת בכמויות זה לא יהיה עדיף? (אני יודעת שזה הרבה הוצאת להחזיק אותם בכלא וכול הדברים האלה)

למי שקרא את הפוסט ומבין בנושאים האלה (וגם כאלה שלא) זה די ברור שאני לא יהיה איזה מומחית בפוליטקה וכתיבה ברורה, אני גם לא טוענת שאני כזאת כי אני יודעת שאני לא (הפוסטים שלי הם הוכחה לזה). אני לא טובה בכול התחום הזה של כתיבה וכול המקצועות ההומניים, אני בן אדם שהצד הריאליי שלו יותר חזק לעומת הומניי ורואים את זה.

מה שכתבתי בפוסט הקודם על זה שאנחנו (ישראל) לא שמחה כשמישהו מהם מת, אני לוקחת את זה בחזרה. גם אם אנחנו עדין לא הולכים ורוקדים ברחובות מתגובות של אנשים ששמעתי לגבי נושאים כאלה.

כואב לראות מה נהיה מאתנו, מהישראליים. אני מתגעגעת לישראל של פעם, ישראל שאפילו לא נולדתי בה. לתמימות המתוקה, לאכפתיות..

פאק אני נהיית רצינית/: לא רוצה! (זהו, הרסתי את זהXD)