לא הכל כל כך טוב כמו שהוא נראה. הכול מעטפת אחת גדולה. אף אחד כבר לא אמיתי בעלם שלנו. צעצוע של בן אדם, בובות של אנשים. רגשות מזויפים, מחשבות שיקריות. מה כבר אמיתי בעולם הזה? את? אתה? אני? מי? לא נראה לי שיש מישהו אמיתי אפילו עם עצמו. משקר לעצמו כדי לא להודות על המציאות שהיא לא בדיוק כמו שאתה רוצה, שהיא לא בדיוק מה שאתה חושב. יש כל כך הרבה אסונות, מלחמות, אונס והתעללות. מה כבר טוב בעולם? נשאר משהו טוב בעולם בכלל? עם כל הצביעות של האנשים, כל השקרים, כל התחמונים והתככים. מה אמיתי כבר? להיות נחמד? גם זה כבר לא אמיתי. אתה נחמד, אתה שווה לרצפה. נחמד תמיד מגיע אחרון, לא? משפט נכון. אתה רוצה להצליח בחיים? תרמוס כל בן אדם אפשרי שתפגוש, תוותר עם אהבה, תוותר על חברים. אבל להרוויח כסף באמת נקרא להצליח? הרווחת כסף, אבל מה יש לך? החברים של איתך בגלל הכסף, הנשים/ גברים שלך איתך בגלל הכסף. יש לך כסף, יופי, אבל אתה אומלל. מה התועלת של זה?
מה באמת אמיתי בחיים שלך? מה באמת שווה את החיים שלך? למה אתה בכלל צריך לחיות? בכל מקרה כולם סובלים. כמעט אף אחד לא מצליח להיות מאושר. למה יש אותנו? אנחנו הורסים את העולם, אנחנו הורסים את עצמנו.
צעצועים של התעשייה, בובות של כסף, מלכים של אומללות.
חיטטתי במחשב שלי, ומצאתי כל מיני קטעים שכתבתי לפני כמה חודשיים, אולי פחות. אהבתי את זה. יש מצב שכבר כתבתי את זה פה, אני לא זוכרת. כה, קטע אופטימי במיוחד. /:
אכזבות, ככה זה מסתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
