אולי הקנייה הטובה ביותר שעשיתי בזמן האחרון.
יותר טובה משלושת זוגות הנעליים מ-ASOS (בפחות מ-100$, מאממות כולן ודי נוחות),
ומרוב האלכוהול שקניתי. טוב, חוץ מהסקוטיים. אין משהו בעשב השדה שמתקרב אליהן.
אבל יש שלווה פלצנית נהדרת שכל כך מהווה אותי עם המקטרת.
זכורים לי ימים שאחרי מקלחת הייתי הולך למרפסת, בדירה איתה (הו, אין אני נוסטלגי אליה עדיין, וכנראה שלא אהיה),
כוס וויסקי זול אך יעיל ביד אחת, יד שנייה ספר ובפה המקטרת הזו שקניתי, יחד עם אהובי ועם חברו/י אי שם על בן יהודה.
מקטרת זולה, קטנה, פלסטיקית/עץ מחורבנת שכזו. מתישהו נקנה אחת נורמלית באחת מחנויות הטבק השוות על דיזינגוף או בלי קשר.
לא משנה.
מקטרת.
עשב השדה, טרם היובש נכנס לתוקפו.
יש משהו בשלווה הרדומה שלה שמקנה לי הרבה מעבר למה שאני יכול לכתוב או רוצה.
מעין עצימת עיניים, נשימה עמוקה של רדיקלים חופשיים שיקדמו אותי אל המוות הנורא שמוכן לי מבעוד מועד,
נשיפה עמוקה, והרגעות לעתיד לבוא.
כן, יאמרו, לא עדיף אוופורייזר? עדיף, כן, פחות זבל, ככל הנראה, או יותר - את דעת המחקר אני לא זוכר.
לעומת זאת, כמות הטבק שאני דוחף יומית היא די אפסית. זה לא מנהג יומי, אולי שבועי, או תלת יומי לכל היותר.
יום ארוך,
הרצאה של 5-6 שעות. והולכת להיות לי כזו מחר, ומחרתיים, ואחר מחרתיים.
וגם ביום ראשון.
ושני.
ושלישי אחריו.
ורביעי אחריו.
...וחמישי אחריו לשעה.
אכן, ימים ארוכים, והברזה מתמשכת מהאוניברסיטה. אני אפסיק להתלונן על זה עוד חודש. איזה יופי.
יום ארוך,
נסיעה ממקום למקום, הליכה ממקום למקום, התרוצצות, עייפות, ומינימום קלורי.
ריצה קצרה כהתערבות עם מטופל (אם זה גורם לו לרוץ, ואז גם לי..)
ועכשיו היא,
והרבעייה הזו של שוסטקוביץ'.
עוד רגע קצת מקלחת,
אוכל,
הפרק החדש של משחקיהכס,
שינה, בוקר איטי.
איתה.
קצת הרבה נחת.
גם אם זו הזייה ברוכה.
(ותמה אני שמא מאז שהתחלתי לעשן היא באה לחיי
האם אני חי בפסיכוזה, כי נפל בחלקי מזל כ"כ נדיר ונפלא שהייתי אמיץ מספיק לקחת?
ייתכן.
חיחי.)
אהבותעד
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
