http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל" שיט חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו? "שרברבים בע"מ" כן כן! האמת המרה!heCopyright 2019 קוראים לי שפיל. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14937526<div align="right" dir="rtl"> אני תוהה איך לסכם את כל החיים האלה שכמוסים פה, או אפילו איך מסכמים משהו כמו מסיבת אתמול - אנשים לא קושרים שנפגשו ולא אגזים שהפכו למשפחה אבל כן היה מחבר והיה כיף והיה נעים וחמים ונובי-גודי באמת. אני לא יודע איך מסכמים את 2017 חוץ מזו שזו השנה שהרמתי כנס עם חבר, קיבלתי רישיון, התחלתי קליניקה באופן רציני ושוטף (ואני חושב שאני לא רע בזה), מצאתי הרבה מאד אהבה בעולם ומה לא. ציפיתי שכבר תמות עכשיו, שאנדור. גיביתי אותך וכל זכרונות הבחרות שלי עכשיו בפורמט אחר. מאהלר כתב יפה - O Schmerz! Du Alldurchdringer!Dir bin ich entrungen!O Tod! Du Allbezwinger!Nun bist du bezwungen!Mit Fl&uuml;geln, die ich mir errungen,In hei&szlig;em Liebesstreben,Werd' ich entschwebenZum Licht, zu dem kein Aug' gedrungen!Sterben werd' ich, um zu leben!Aufersteh'n, ja aufersteh'nwirst du, mein Herz, in einem Nu!Was du geschlagenzu Gott wird es dich tragen! הו כאב, מחורר-כל ממך נחטפתי! הו מוות! כובש-כל עכשיו אתה נכבשת. בכנפיים, לי קניתי, בשאיפת אהבה חודרת, אדאה לאור אליו אור לא חדרה! אמות למ</div>Mon, 01 Jan 2018 11:03:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14937526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14937526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14933848<div align="right" dir="rtl">אז בינתיים הגיבוי לא עובד ובעצם, משהו כמו חמישית מהחיים שלי אולי ייעלם לתהומות הנשייה, כולל חלק מהשירים שחלקם כבר הספיקו להמחק לי בדרך כזו או אחרת אני לא אגיד שלא מבאס, כי זה די מבאס, אני אנסה שוב בהמשך מה שלא יהיה ביי שאנדור. היית בשבילי המון, בשנים האחרונות הרבה פחות, אבל איך אמר המשורר NOTHING GOLD CAN STAY. הייתה כאן תקופה מטורפת, מאד, אקסיות והרבה יותר מדי יזיזות, סיפורי אהבה שלעולם לא התגשמו או כאלה שהפכו למשהו נוראי יותר או פחות, מי יודע. להתראות תקופה ארוכה. אני ממשיך להתקיים בכל מקום אחר. פעם אחרונה ולתמיד אוהב תמיד, צרי.</div>Wed, 06 Dec 2017 16:03:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14933848http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14933848http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14903929<div align="right" dir="rtl">אם הייתי יכול לעבוד בזה עד יום מותי, לטפל, להרצות, ליזום, או אפילו כמו כמה וכמה מנצחים, למות באמצע מה שאני הכי אוהב, חלילה לא בבתה"ח במחלקה פנימית או גריאטרית או גרוע מזה, בבתה"ח גריאטרי כזה או אחר - הו, זה יהיה בדיוק מה שאני רוצה. בדיוק מה שאני רוצה. אהבות צרי</div>Tue, 27 Jun 2017 16:55:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14903929http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14903929http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14901362<div align="right" dir="rtl"> התזה גמורה וסתם נתקעת בבירוקרטיה, התעודה של הדיאטן כבר אצלי. החל מאפריל, קרי, בחודש וחצי האחרונים חודשיים בניכוי פסח, אני בטירוף שלא נגמר. הצעה מטורפת שקיבלתי ביום שבו גיליתי שאני דיאטן רשמית במדינה מתגלגלת והופכת למשהו ענק. רעיון מוזר אחר הפך למציאות. מחר אני בכנס ראשון ש.. וול, הפקתי לבד והוא על שמי, יחד עם שותף שעשה המון מהעבודה (יש לו הרבה יותר ניסיון ותשתיות, למדתי המון). קליניקה ביתית משותפת הפכה להיות דבר שאני אשכרה מתפרנס ממנו לפחות חלקית. פרוייקטי דיגיטל מתרחבים. הפרוייקט הראשוני כמעט לגמרי נפל (מי יודע), שני פרוייקטים צצו במקומו עם הרבה יותר מדי פוטנציאל שמחכה לזמן שלי. הפרוייקט עם יוניליוור ממשיך. אני עדיין חזק שם. חטפתי סכינים בגב, והמון סטרס, והמון בלאגן מהסטרס, והמון כפילויות וניסיונות לגבש על המון פערי לו"ז וזמן, המון פחדים, המון ויתורים. אבל משהו יפה נבנה. חודשיים שכל כך הרבה התהפך בהם. יותר ממה שיכל להתהפך בכמה שנים אפילו. בכנס רות משה היה אמור להיות לי פאנל מרכזי שנפל. יחד איתו כן קם מושב שהייתי יו"ר שותף שלו ומושב אחר שהרצתי בו בנוסף. חודש אחרי</div>Thu, 15 Jun 2017 00:18:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14901362http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14901362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14899454<div align="right" dir="rtl">לימים בהם אין לי באמת לו"ז להתעורר להתעדכן להתפלל (לא חייב שחרית מלאה) מדיטציה (אום מה ני פאדה הונג, סוטרת הלב, סתם לשתוק) אירובי (15 דק') מקלחת קפה, התעדכנות קריאה שירה - פרוזה - פילוסופיה - מדע (מאמר חדש כזה או לחזור על חומר קודם) עבודה: * תמלול (מאיה שעה-שעתיים גג), קידום קליניקה, מדג"ב, שאר היוזמות הדיגיטליות ובכלל * כתיבת כל מה שאני רוצה לעשות כל פעם ויצירת יוזמות חדשות * עבודה על יוניליוור לנגן מדי פעם 10 דק' הפסקה 10-20 דק' 3 פעמים בשבוע אנאירובי נראה לי שזהו בתאכלס לימים מתים. מעניין כמה עוד כאלו יהיו לי, כי אם כל מה שאני מתכנן יקרה, אולי גם זה כבר לא יהיה לי. ואולי הם שוב יהיו לי. בינתיים במשך חודשים ארוכים רוב הימים המתים שלי הוקדשו לכלום. לפעמים שנאתי את עצמי על זה, לפעמים ממש לא. אתמול לדוגמה לא. גם לא את שארית שלשום שהשארתי אחרי 6 שעות הרצאה ארוכות. הכל קורה בסופו של דבר ואין לי על מה להתאונן. יאללה לANY.DO. סופסוף קלנדר שנראה יפה ונוח לי. מי יודע, אולי אני אתמכר אליה סופסוף? אהח, הרצון הזה, להתמכר, להתמסד, להשתעבד לאיזושהי אפליקציה שפשוט</div>Tue, 06 Jun 2017 15:35:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14899454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14899454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14897460<div align="right" dir="rtl">ברצינות.בחיים שלכם אל תגידו "לעולם לא". בלי לנדור, בלי להשבע, לא לפחות על דברים מפגרים ובנאליים להחריד (ולא נניח, על קווים אדומים ופשעים בל ייעשו).הבה נדגים ממקבץ חביב.1.2006 (סוף יב') - אני בחיים לא אעשה חדו"א יותר! האהא! ז%# על מתמטיקה! אני אהיה מוזיקאי/מטפל אלטרנטיבי/לאיודעמה!אילו ימים צעירים ויפים. הייתי בטוח שאני הולך להיות לא יודע מה, משפטן? מטפל אלטרנטיבי? מוזיקאי? מורה לפסנתר? עיתונאי? פובליציסט? לא יודע. לקח זמן עד שפיתחתי את הרצון להפוך להיות דיאטן והגשמתי אותו כמובן. אבל מה שבטוח - יצאתי מצולק כמו רוב תלמידי ישראל מכל הקונספט של המקצוע הזה, מתמטיקה, והייתי בטוח לחלוטין שאין שום מצב שבעולם שאני אגע במתמטיקה אי פעם בחיי בצורה כזו או אחרת מעבר לאחוזים בטיפים וחישוב הוצאות הכנסות או משהו כזה.ובכן..2011 (שנה א' תל חי) - "אז רגע, למישהו יש דף נוסחאות בחדו"א? שכחתי איך גוזרים sinx"הו. חזרתי למתמטיקה. אמנם ברמה שאפשר להגיד שהיא נמוכה יותר רעיונית מ-4 יח"ל, אבל בכ"ז קורס אוניבריסטאי בחדו"א 1 ו-2, בלי לכלול פיזיקה ובלי לכלול את כל קורסי הסטטיסטיקה שעשיתי בשני התארים (5 סה"כ בערך).הו,</div>Sun, 28 May 2017 20:15:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14897460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14897460http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14896481<div align="right" dir="rtl">1. אל תתקרב לספה. היא מגנט. מרגע שתתיישב עליה, כל חובה ודבר שרצית לעשות יהפכו להיות מעין "מניינה" אינסופי או "בוכרה פיל מישמיש" חסר סוף. כל חובה קטנה תצטבר עם ריבית לחוב ענק וסופו שתמצא את עצמך בחור שחור ומינוס בבנק ואנשים כועסים סביבך כי סיבות. חבל. 2. תשתדל ללבוש בגדים. ועדיף לא פיג'מה. 3. כל זמן הוא בסדר כל עוד אתה עובד. גם אם זה 5 בבוקר. אחרי 20 שעות עירות ויותר שבזבזת בבהייה אינסופית בסרטוני TOP 10 ביוטיוב. מזל טוב, אתה יודע מלא טריוויה. זה יעזור לך איכשהו מתישהו. באמת. לא בסרקזם. 4. זה לא ADHD. אל תגנוב לאנשים שסובלים את הסבל שלהם רק כי אתה לא יודע לשבת. 5. הקשב לכל הטיפים. מצא דרך לבצע אותם. לעיתים הדרך לבצע אותם היא להקשיב לשייה להבוף ואשכרה לבצע אותם. זה לא דבר קל. או מובן. 6. כתוב פוסט בבלוג שלך שהזנחת כי 2017 ואתה לא מתבגר יותר על כל הדברים האלה. 7. תתאהב בבתי הקפה שלא באמת מתחת לבית וזה מעצבן שאשכרה צריך לזוז אליהם. 8. ברח מפייסבוק. ואז תחזור אליו כי צריך ויש לך שם גם התחייבויות. 9. שכח את כל הדברים הקטנים שאתה עושה. כי אתה עושה. אז מה אם אתה עושה. ז</div>Wed, 24 May 2017 13:42:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14896481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14896481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14883509<div align="right" dir="rtl">תאורטית,עוד 10 דקות נדע אם אני דיאטן כבר או לא.6.5 שנים שמתכנסות לכמה דקות בודדות.וזה טיפשי, כי המבחן הזה לא אומר כלום, וזה רק עניין של חוק, ובכל זאת, אני מתרגש ונרגש ודואג כמו שבחיים נראה לי לא דאגתי.שיגיע כבר.שישרף משרד הבריאות :(***עדכוןבערך ב-16:30 קיבלתי את הבשורה.עברתי.צרי בריקנר, דיאטן קליני, B.SC RD. בקרוב M.SC אבל יהיה זמן גם לזה.אני זוכר את עצמי, יושב ביום המקדים בתל חי, לא הרבה אחרי שעברתי לצפון אאל"ט, מגיע לאודיטוריום מדעים הידוע, רואה את ראש החוג דאז, שחזרה להיות לא מזמן, ד"ר קארן ג'קסון מסבירה לנו על כל הדרך. על כל התואר. על הסטאז' שיבוא, על המבחן, ואחריו. ואני תוהה לעצמי שם, 6.5 שנים לפני, איך זה יהיה.איך זה יהיה כשיגיע הרגע.אני הרגע.דירה תל אביבית, מיטה, שני חתולים לידי. יום מת למדי. וויסקי נפלא בערך (חייב להודות שלגבולין מלהיב אותי פחות), רצון ללכת לפאב ולחגוג ובערב ישיבה בבית קפה עם מישהו פוטנציאלי למשהו אדיר.דברים זה מוזר,היקום הזה מוזר.אבל זהו.רשמית.ואוו.אהבות תמידוברכות על כולכםצרי</div>Tue, 28 Mar 2017 16:28:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14883509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14883509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14880329<div align="right" dir="rtl">אז התזה סויימה סופסוף. זה לא מרגיש ככה כי זה כמה שנות אור ממה שרציתי שזה יהיה, אבל נו, ככה זה בחיים. אז את המבחן הממשלתי עברתי. אני לא יודע אם עברתי אותו, את זה אני אדע עוד כמה שבועות. אבל זו תקופה כזו. של סיכומים, של סופים והתחלות והתחלות וסופים. התקבלתי לתכנית משל"י, מה שאומר שיש אשכרה דרך סלולה בפניי לרבנות שאני לא יודע אם אני אעשה אבל מי יודע. MA נוסף ליד השם עוד שנתיים ככה"נ. מתחיל באירגונים לקראת כנס ראשון שאני מארגן. מתכונן לעוד הרצאות, ולמושב בכנס גדול ארצי שאני יו"ר שלו. ההתקדמות ממשיכה, וחזרתי לקצב התקדמות שרציתי להתקדם בו לשנה, אחרי ששנה שעברה (2016~) הייתה חצי עצירה בגלל הסטאז' המחורבן וההתכוננות לתזה. ההתקדמות שלי במדע גדול בקטנה במהלך אותה שנה מרגיעה אותי. קפצתי מהר לניהול. אני עוסק ביח"צ. קצת אמאל'ה, אבל יש לי פז"ם. דברים קורים, דברים יפים ממש. את ההבטחה שלי לכנס לא הפרתי. הגעתי עם בקבוק של וויסקי. סיימתי את המבחן, פתחתי את הוויסקי, וגם הרמתי שיחה בערבית עם האיש ניקיון שעשה איתי צ'ייסר. בערבית. זה היה.. משונה. אבל הי, הערבית שלי עזרה לי בעוד נקודה בחיים. ינ</div>Tue, 14 Mar 2017 14:05:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14880329http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14880329http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14856534<div align="right" dir="rtl"> לא לכעוס על עצמי אם לא כל היום אני עסוק לגמרי לא לכעוס על עצמי כשאני עושה מעט עבודה איכותית במעט זמן יחסית מהיום לא לכעוס על עצמי אם אני לא מתקדם עם המחקר בטיל אלא לוקח את הזמן לא לכעוס על עצמי כשלא עונים לי למייל, זה לא עני לא לכעוס על עצמי שזה נראה כאילו שאני לא עושה כלום כשאני עושה מספיק לא לכעוס על עצמי שאני לא כל הזמן באטרף לא לכעוס על עצמי שיש לי את הזכות המוזרה הזו לנוח מדי פעם לא לכעוס על עצמי סתם, בלי סיבה מחורבנת, סתם מתוך קולות מוזרים בראש, שאוכלים את הבטן, פחד מוזר שאני לא מבין לא לכעוס כשאני מבין לבסוף שהכל ממש בסדר למעשה ממש ממש טוב ושאני במקום אחלה ושיש מצב שהוא רק יגדל ושבאמת הגעתי להמון מקומות שלא תהיתי שאגיע אליהם ושלעזאזל, אפשר גם לקנות טיסה לחו"ל באשראי מדי פעם כמו שמזמינים כל שיט אחר ולמה עוד לא עשיתי את זה. מזל שיש בלוג סתם להוציא את השטויות האלה, כמו ליחה, כמו קיא, כמו כל מיני. מזל. אהבות צרי</div>Sun, 04 Dec 2016 17:14:00 +0200thisisspiel@gmail.com (קוראים לי שפיל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=14856534http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37159&blog=14856534