תלמידה אחת אנונימית מתלוננת מתוך כיתה שמתה עליי ולא מוכנה להגיד לי את זה פנים מול פנים (אם אני מפספס את המטרה של הקורס, בואי תגידי לי את זה מול הפנים, מה הפחד? מה אני אעשה לך חוץ מלהגיד לך "תודה על הפידבק, אשתדל בהתאם"?)
לקוחה לא מרוצה מהתרגום שלה (באמת? בגלל שגיאות כתיב שמתקנים תוך שנייה על מעבר מהיר? אחרי שכבר שלחתי מספיק הצעות תזה וסמינרים בחיים שלי?)
מנחה שמתעצבן עליי שאני לא מזיז את המחקר (אה כן רגע אני מקבל עליו כסף או איזה משהו? אה לא נכון ואני צריך להתפרנססס נכוןןןןן)
ודירה לא ארוזה לחלוטין (אבל בערך שני שליש) כשיש לי מחר את המעבירים וביום רביעי צריך לפנות בערך
אבל יש לי וויסקי,
ואישה נפלאה שהולכת להכנס עוד כמה דקות הביתה,
ומכונת קפה ומאוורר
ושקט
שקט
שקט
שקט
אז זין על הכל קצת
ועל זה נזכיר את סיד:
I don't care if the sun don't shine
and I don't care if nothing is mine
ובאמת, לא איכפת לי, כי הכל כבר שלי, ואת אשכרה הולכת לבוא איתי לשם ביום שישי ועל כן זין על הכל.
המצחיק הוא שבסופו של דבר,
אני אקבל כסף על התרגום ההוא כי ככה (יש לי תחשוה שהיא תתחרט ואם לא זין על הכל)
המחקר יקרה והמנחה שלי כרגיל ישכח הכל מחר בבוקר
ואחרי מפגש עם אותה כיתה שהגיעה ממנה הסוררת - הם רק הפגינו כלפיי אהבה.
מתוקים.
גם היא. אם אי פעם היא תוכל לקרוא או לנשום אותי מהטקסט הזה - תלמידה יקרה, זה לגיטימי לגמרי שהתלוננת עליי. רק פליז, מול הפנים שלי. אני באמת בקטע של לקבל כל ביקורת אפשרית. רק תגידי. אני עושה הכל כדי להשתפר ולהיות המרצה הכי טוב ביקום. תעזרי לי להגיע לשם ואני אעשה לך את ההרצאות הכי טובות שאי פעם נכחת בהם. נשבעלך.
העיקר,
וויסקי.
צ'ירס.
אהבותעד
צרי