אז, הולי שיט.
הולי שיט ששאנדור (הבלוג הזה, כן, קוראים לו שאנדור) בן 9 וקצת. הוא עכשיו היה בכיתה ג' או משהו כזה.
הולי שיט שבדצמבר הבא אני בן רבע מאה. ועדיין מרגיש כאילו עשיתי כלום.
הולי שיט שמחר בבוקר זה יום הסטודנט האחרון שלי בתל חי רשמית. ואני הולך להבריז מהערב כי הולך להיות גרו-ע..
הולי שיט שאני אחרי הצגת סמינר. זה אומר שעוד רגע הוא מאחוריי, ואז השמנה מאחוריי ואז תקופת מבחנים מאחוריי.
הולי שיט שאני מסיים את הסמסטר האחרון בשנה האחרונה שלי לתואר ראשון. פאקינג שיט. הולי פאקינג גאדאמנשיט.
הולי שיט שאוטוטו השנה מסתיימת וצריך להגיש את התלמידים על משהו. והם אפילו כמעט מוכנים. טוב, שלושה מהם. שניים לא. ממש לא.
הולי שיט שחזרתי לשיער קצר.
הולי שיט שאני עדיין במונוגמיה שלי, כבר שנתיים ויותר. ועוברים לגור יחד הלאה, ולא רק פה.
הולי שיט שתואר שני. אני מועמד רשמי, סוף שנה נקבל V יפה כזה, וזהו.
הולי שיט שמתחילים להכיר אותי איפה שצריך להכיר אותי, ובוא נשמור על זה ככה.
הולי שיט שאוטוטו מסיבת סיום של החוג. וזהו. אין יותר חוג.
הולי שיט שאני פה מפאקינג כיתה י'. פאקינג כיתה י', אמצע-סוף כיתה י' והנה אני עוד רגע.. מסיים תואר ראשון. שיט. ממש שיט.
הולי שיט שקרוב לוודאי שהחלטתי ללכת ולנסות את גבעתיים.
הולי שיט שאני מתקרב לסטאז' מה שאומר שאני מתקרב לטפל (מה שלא ימנע ממני לחלטר).
הולי שיט שאני עדיין מתמלל.
הולי שיט שאני לא עושה טאי צ'י, או כושר, או מכין ארוחות בוקר מושקעות כל בוקר, או מלמד ברמצווה יותר.
הולי שיט שאני שותה כמעט כל יום, משהו, עם אחוזים.
הולי שיט שאני כבר לא מנגן קבוע.
הולי שיט שבמקום לעבוד על היצירה הסופר קשה, אני כותב פוסט, ומציין כמה שהולי פאקינג שיט.
הולי,
פאקינג
שיט.
אהבותעד
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
