או עצי האלון, או האקליפטוס. לא שמתי לב מה בדיוק גדל על גדות השניר, מלבד הערבה המפוארת, הנמלים. אבל הכמה דקות הללו, שהם בעצם כמה דקות קטנות מאד של נסיעה (5, כולל הכל), ביני לבין הנקודה הזו, שוות לי את כל התואר הזה. ולחשוב שזו רק נקודה אחת מיני רבות שאני עוד אגלה. זה השבוע הראשון שלי, ויש לי לפחות 3-4 מקומות נפלאים לראות ולהכיר. כמעט כל מה שצריך מסתדר תוך שניות כאן, זה מדהים. אולי כי הקורס כ"כ קצר ביום יום, מה שנותן המון זמן לשאר הדברים הטובים. אמנם הפעם היו בהחלט שיעורי בית שהביאו לי בראש, ויכול להיות שזו גם הבירה שהייתה דרושה שם, או השיחות המרתקות עם הסהר שלי, שפשוט העיפו לי את הריכוז לטיזינאבי.
אה, לא קריטי. יש דברים הרבה יותר גרועים לדאוג מהם מאשר קורס שאני לא בדיוק חייב לעבור, ותרגילים שלא באמת יתסכלו אותי מעבר למחר בבוקר, כשאני אגלה איפה עשיתי שטות ומה לא שיחקתי בחשיבה שלי.
כאילו שזה קריטי.
פאק, השניר הזה, ההרים מסביב, אין לי מילים כבר לתאר את כל היופי הזה, את כל הירוק, השקט. עם הבירה, הלפטופ - כותב עוד סיפור קצר, מביט בנחל מפכפך, בשקט מסביב, ברוח שמשוחחת איתי בנחת. איפה כל הזמן הזה הייתי? אה נכון, בדרום, עושה דברים חשובים. אבל עכשיו.. העכשיו הזה. כ"כ נכון, כ"כ יפה, כ"כ מאיר.
כשחזרתי לאוטו, עם ההשלמות וההבנות שלי, מחוייך ורגוע לגמרי כהרגלי או מה השקיעה ירדה על הרכס, ואני מביט על תל חי ועל קריית שמונה מתכסות עלטה לאט לאט.
כ"כ רגוע, כ"כ לאט.
שיקרה מה שיקרה. יש לי תחושה טובה מדי כלפי התואר הזה והמקומות אליהם הוא יוביל אותי. אני לא מפחד, לא דואג מהקושי שטמון בשנה א'. כמו שאמרה עכשיו עדי מהקהילה - תואר ראשון הוא אחד התקופות שהכי זוכרים, ותמיד לחיוב. לא זוכרים את הלחץ. זוכרים את האנשים, זוכרים את הטוב.
ויהיה לי הרבה מה לזכור. בין אם האנשים הבאמת מתוקים שמרכיבים את החוגים המדעיים במכללה, בין אם זה את הנוף המדהים, או הדירה..
יהיו לי יותר מדי זכרונות שהייתי רוצה בשלבים כאלו להפוך למציאות מתקיימת ונצחית, כשאני כמעט רגיל לגמרי לקו הזה של קריית שמונה - באר שבע (תודות לכביש 6 הוא לא זוועת עולם, והכבישים באמת ברמה כזו שגטסי לוקחת ואוהבת) - פשוט לחצות את עצמי לשניים. צרי באר שבע, שעובד עם השחקניות והאוטיסטים והקהילה ומה לא, וצרי בצפון - שעושה כאן דברים אחרים אך מוצא זמן פשוט לכתוב, להיות, ולבהות בנחלים ובהרים הללו.
בקרוב - באר כלשהי ליד מרגליות, עוד אתר חביב ליד צומת גומא ובע"ה, מקורות דן בניאס, ואולי עוד כמה אתרים אחרים. נגלה יותר ויותר עם הזמן. בשביל מה יש שנה ב' ושנה ג' שיעזרו בעסק הזה, בשביל מה.
עוד לא הייתי בפאבים פה ולא באמת מעניין אותי כרגע. לא בא לי פאבים כי זה אומר יותר אנשים ואומר אלכוהול בכמות כזו שאני אצטרך לדאוג אם אני נוהג, ואני קרוב לוודאי נוהג. מה שאומר שכרגע אני כנראה לא אהיה שם בזמן הקרוב, אבל זה לא משנה.
יש סיטונאות אלכוהול לא רחוק באיזור תעשייה, 5-6 דק' נסיעה בדיוק.
יש מקרר. ויש דירה. ויש נוף מדהים. ויש באמת 5 דק' נסיעה מהדירה הזו נחלים, כמו שאמרתי ממזמן. וזה כך. פאקינג כך.
מה אני צריך יותר עכשיו.
שאלה טובה.
שתהיי פה איתי.
ולהמשיך להלחין, לנגן, לא לפחד, לא כלום. רק לעשות ולהיות.
:)
אהבות עד
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
