היום היה יום מוצלח. היום היה יום מוצלח מהמון בחינות. מיותר מדי מהן. איזה כיף. תודה לך אל, תודה לך יקום, תודה לך זמן. כי היה לי ממש נחמד היום. ממש.
*
היום הייתי בכלא ב"ש. הייתה שם הקראת שירה, של אסירים. גם מנחם בן היה שם. וגם אני, ואחת השחקניות הנפלאות שאני עובד איתן.
וגם ריאד. ריאד הוא אסיר. אני לא יודע איזה אסיר הוא - בטחוני או פלילי, ולמה הוא שם. רציתי לשאול. פחדתי. אולי אני אביך אותו. אני לא רוצה להביך. היה לו פרצוף של טהור. זקן של מוסלים אמיתי. עיניים טובות. מסתיר הרבה טוב בתוכו. מה לעזאזל הוא עשה שם, אני לא יודע.
אני יודע שאחרי שהוא הקריא, ועזר לי עם הקלידים והכל (ניגנו שם את יש לי סימפטיה) - אמרתי לו שמבחינתי הוא היה הכי שפיץ.
הוא זכה.
ברוך ה' יום יום שנותן לאנשים שמגיע להם. מלך. הוא באמת נראה כמו בנאדם טוב.
אבל התחושה בכלא לא הייתה של כלא. אפילו לא כמו של צבא. אולי כי אני לא חלק, כי אני לא אסיר או מספר או מה.
הרגיש לי שם חופש. כולם יונים לבנות. אולי היו אלו אסירים אהובים.
בני אדם שמצאו את עצמם עושים טעויות או לא טעויות, אולי מעשים נואשים, אולי מעשים שהיה אפשר להגות אחרת.
אבל גרם לי טוב לנגן בשבילם. גרם לי טוב להכיר את ריאד. הייתי רוצה להכיר את ריאד יותר.
*
אחרי זה גיליתי שהשחקניות שלי עלו לגמר של מה שרצינו.
כפרה עליהן.
מדהימות.
אחת מהן עושה מנולוג שכתבתי.
איזה אושר.
איזה אושר.
*
בימים האחרונים אני בהתחדשות אל מול כתבי בודהא. שוב מצאתי בהם אושר. יחד עם שתי המנטרות היותר כיפיות שקיימות (אום מהניפהדההונג / סוטרת הלב) אני מוצא את עצמי מאושר יותר ויותר, מתרכז יותר ויותר, נינוח - מגלה יותר חמלה מהרגיל וכל שאר הדברים. מתנתק שוב מהסבל.
מסיר מסיחים.
מתרכז.
לחשוב טוב, לעשות טוב, להתרכז.
להקשיב, להבין ולחשוב - לתרגל.
היו לי הרבה הזדמנויות לעשות מעשים טובים לאחרונה, ואני מניח שאת רובם הגדול ניצלתי, או לפחות, כך אני חושב. אני רוצה להמשיך לעשות טוב.
להמשיך להתנתק שוב מהעצמי, פשוט לעשות.
*
היו לי ימים טובים.
ללכת, ללכת, עוד ללכת, ללכת מעבר, לקבל את האור.
אהבתו עולם
צרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
