הדרך שבה אנו רואים את הבעיה היא הבעיה
אם אנו רוצים לשנות את המצב; עלינו לשנות קודם כל את עצמנו; וכדי להביא לשינוי של ממש בעצמנו; עלינו לשנות את תפיסותינו.
תפיסה / פרדיגמה / תובנה – היא הדרך בה אנו רואים את העולם; לא בחוש הראייה אלא במובן של התפיסה וההבנה ומתן הפרוש להן. אם הפרדיגמה הטבועה בנו מעכבת או מונעת מאתנו לשנות את דרך התנהגותנו והשגת מטרותינו, משמעות הדבר היא שעלינו לשנות את הפרדיגמה – אחרת כל המאמצים שלנו לא יועילו.
לשני אנשים "שרואים" אותו דבר יכולות להיות פרדיגמות שונות של האובייקט שכן התפיסה הפרטית שלנו היא מיוחדת רק לנו. אנו לא "רואים" את האובייקט / העולם / המצב המסוים, כמות שהוא, אלא כמות שאנו "רואים" אותו דרך מסננת הראיה שלנו ודרך התפיסה שלנו.
את מטבע הלשון "תבנית הפרדיגמה" טבע תומס קון שהראה כיצד כמעט כל תפנית משמעותית בחיים [במקור הוא מתייחס למדע] היא בראש וראשונה פריצה ממסורת העבר, מדפוסי חשיבה ישנים ומפרדיגמות ישנות. כלומר על ידי "ראיה" חדשה / שונה – ועל ידי אימוץ פרדיגמה חדשה. אינשטיין אמר " לא נוכל לפתור את הבעיות המשמעותיות העומדות בפנינו באותה רמת חשיבה שבה נמצאנו כשיצרנו אותן".
אם אנו רוצים בשינויים משמעותיים בהתנהגותנו ובהרגלנו, כלפי עצמנו וכלפי אחרים, ואם איננו מצליחים בכך [למעט אולי שינויים קטנים] אזי אנו צריכים לזהות את הפרדיגמות הבסיסיות שמהן נובעות העמדות וההתנהגויות האלו. אם נזהה פרדיגמות אלו ואם נבחן אותן, נוכל להביא לידי שינוי ופיתוח הדרגתי של פרדיגמות חדשות שתעזורנה לנו לשנות את התנהגותנו והרגלנו ואלו יאפשרו לנו להגיע לתוצאות הרצויות לנו.
הדרך לשינוי, לצמיחה, להתעצמות ולהגשמה עוברת בעיקר דרך שינוי בפרדיגמות, דרך ערכים ועקרונות, ודרך יצירת הרגלים חדשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
