היי ,
סגרתי את הפוסט הקודם במין הבטחה אישית לעצמי לנסות לכתוב פה גם כשלא הכל טוב.
בתקופה האחרונה אני אוכלת מעל 2000 קלריות ועליתי במשקל,הצבתי לעצמי לרדת 6 קילו ממה שעליתי. (ואני בכוונה לא נוקבת כרגע במספרים המדוייקים-המשקל).
אז היה איזשהו שבוע שניסתי לחזור לאכילה נורמלית, ולא הצלחתי. ככה עברו להם עוד כמה שבועות עם הצלחות קטנות ותיסכולים גדולים.
בשבוע האחרון אכלתי בממוצע 1850 קלריות ביום וירדתי קילו וחצי. הייתי בשוק, אני עדיין אוכלת לא מעט קלריות ויורדת... זה רק מראה שמינוס של לפחות 300 קלריות מהאכילה הרגילה של בן אדם תביא לירידה במשקל. אם אני הורדתי רק 300-500 קלריות דמיינו לכם איך תיהיה הירידה במשקל אם אוריד 1000 קלריות ?
ועדין עם כל הקיזוזים האלה אני אוכל מעל 1000 קלריות,כלומר אכילה שלא מסכנת את הגוף, אך עדיין אפשר לרדת איתה במשקל.
אפשר לרדת בריא בנות. אני למדתי את זה בדרך הקשה...
אחרי הירידה הזו, קילו וחצי ,זניח לא? אבל לפחות ירדתי.. נכנסתי למן מערבולת של אכילה.
יש בנות כשהן יורדות במשקל מתלהבות ואומרות יאללה ממשיכים ככה עם המטרה! ויש כאלה שכל כך מתלהבות מהירידה ומרשות לעצמן לאכול, איזה מהטיפוסים אתן? אני שילוב חחח...
אך אני אופטימית, ממשיכה הלאה יום אחד של נפילה מביא ליום אחר נפלא.
נועה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
