6/2013
מלחמות
היא לא יודעת מה מחכה לה
לא מרימה ראשה מעל גדר
היא ננעלה לבד בכלא
נלחמת על השקט השורר
יושבת מפוחדת מהרעש
מהמלחמות בתוך עצמה
והצבעים מתערבבים לה
הופכים לקשת רחוקה
היא הולכת מול הזרם
מול אלפי הפרצופים
כולם כאילו מחייכים לה
במבטם הם רק שופטים
היא עומדת על במה
ואור הזרקורים מאיר עליה
אך באולם אין איש מלבדה
רק הראי משקיף עליה
ואז מתוך החשכה
צבעים רבים קרבים אליה
הקשת שהייתה כה רחוקה
הפכה להיות מסלול עינייה
בצעדים קטנים וזהירים
היא צעדה משם קדימה
מהמלחמות היא התרחקה
עם הלב סוף סוף הסכימה
היא קפצה מעל גדר
ומהכלא נמלטה
עכשיו יש קשר בין הראש ללב
היא השיגה הורמוניה בתוך עצמה
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
