http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831heCopyright 2026 __Alona__. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/31/58/36/365831/misc/14898485.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14355164<div align="right" dir="rtl">לדעת את עצמך, זה לדעת מה את שווה. זה לדעת לפעמים גם להגיד לו לא. זה לדעת את היעד של עצמך, לראות לך מטרה. זה להזיז אותו הצידה, גם אם זה מולו. זה לדעת לרוץ קדימה, לדלג מעל האבנים. להתעלם מהרוח, מהגשמים, מהברקים. לצעוד לעבר העתיד, בלי חששות כי הם יוצרים סדקים. שום רגע אינו בטוח, לכן אנו מתמקדים. ולפעמים אכן פוגעים בך. הם מדברים בלי רגשות. אנשים מתנהגים כך. מטשטשים את התחושות. והיא רק מתכנסת פנימה, לוקחת עמוק מדי ללב. והיא עדיין לא הפנימה, את ההבדל משורף למדמם. אבל הכל עובר, רק תעצמי עיניים, ותשקעי בתוך עצמך. כולם סביבך לבנתיים, בונים חומות, כדי שתתרגלי לשתיקתך. הוא לא יודע, שכח את משמעות הרגשות. הוא לא מבין, גם אם תשתדלי לצעוק. ואיכשהו ברגע של שלווה פנימית. את מגלה את עצמך האמיתית. </div>Fri, 17 Jul 2015 04:25:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14355164http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=14355164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14348892<div align="right" dir="rtl">אתמול עוד היית שלי...רק שלי אף אחת אחרת לא נגעה בך... לא היסתכלת על אף אחת כמו שהסתכלת עליי... לא חיבקת אף אחת חוץ ממני בלילה... לא נישקת אף אחת חוץ ממני ולא החזקת לה את כף היד כמו שהחזקת את שלי... ובחרת לוותר עליי על השיער שלי פרוס על הכרית לידך... על העיניים התכולות שלי שמשקפות אותך... על התפוזים הסחוט כל בוקר... על חום הגוף שעוטף אותך...ששייך רק לך על החיוך שלי שקיבלת חינם בכל פעם שהבטת לעברי... וויתרת על האינטימיות שבנינו... על מה שלימדת אותי להרגיש...לוותר קצת על עצמי בשביל לפנות מקום לקצת ממך... אני לא מבינה... אם טוב לך איתי, למה אתה מפחד לראות קדימה...למה אתה לא מצליח להרגיש?</div>Fri, 03 Jul 2015 15:54:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14348892http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=14348892http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14347459<div align="right" dir="rtl">יש לי את הבן זוג הכי מדהים בעולם... הוא גורם לי לחייך כשאני כועסת, כשאני עצובה, כשאני עוצמת עיניים ואפילו כשהוא לא לידי. הוא מזכיר לי בכל הזדמנות כמה אני יפה וכמה אני מושכת. הוא מרגיש צורך לעדכן אותי איפה הוא נמצא ומה הוא עושה...כי זה מה שאני אוהבת לעשות. הוא דואג לי ומקשיב כשיש לי את הצורך לפרוק...הוא גם מבין כשאני פשוט בוחרת לשתוק. הוא לא מקנא לי, אבל לפעמים עושה את עצמו כאילו קצת כן, כי הוא יודע שזה גורם לי להרגיש טוב. הוא סומך עליי בעיניים עצומות. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי... אבל הוא לא מאוהב...והוא לא מפחד לאבד אותי הוא לא נרתע מהמחשבה שאני לא אהיה לידו במיטה, כי הוא יודע שתיהיה שם כל יום מישהי אחרת הוא לא תמיד אומר שיש לו חברה, "למטרות שיווקיות" הוא כל הזמן נורא עייף לידי, אבל מול אחרים מלא אנרגיה ואני זאת שמפחדת לאבד אני זאת שרוצה להיות לידו במיטה, ולא רוצה שיהיה שם מישהו מלבדו אני זאת שמתפשרת...והוא זה שגרם לי להבין את זה</div>Mon, 29 Jun 2015 19:22:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14347459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=14347459http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14325876<div align="right" dir="rtl">יש המון סוגי ספרים.. יש ספרים שבאים לספר סיפור אחד, המלכד מספר דמויות לסיטואציות שגורמות לדימיון שלנו להמריא, ואנחנו חווים רגשות ששכחנו שקיימים בנו. יש ספרים שמתחלקים לסיפורים, המון המון דפים לבנים שמחברת כריכה אחידה, אבל מתחת לכריכה יש עולם שלם של אנשים שונים, חלקם צוחקים ולחלקם כואב, הם לא מכירים אחד את השני, אבל אנחנו מכירים את שניהם. אנחנו הולכים איתם על הדפים הלבנים עם האותיות השחורות, ומבקשים ללמוד בזכותם לקח, ולא לחוות כאב כתוב בעולם האמיתי. יש ספרים שבאים לתת לנו מידע, לגלות לנו עולמות ותרבויות שלא ידענו, אבל הם לא גורמים לנו להרגיש דבר. ויש ספרים שבאים לקחת מאיתנו את המידע שקיים בנו, בכדי לנטוע משהו אחר, אמונה בתאוריות מנוגדות וקונספירציות עתידיות. יש עוד המון סוגי ספרים...אבל אני מנסה להבין איזה סוג של ספר אני... האם הכל המשכיות של פרקים של אותו סיפור, או שכל פעם יוצא ממני בנאדם שונה, בנאדם שלומד ומתבגר מהפרק הקודם, ובונה סיפור חדש תוך כדי שהוא מתקן את הטעויות והרגשות שחווה בקודם? ואולי הייעוד שלי הוא לשנות אנשים? לעזור לאנשים שאני פוגשת לעבור עם עצמם את</div>Wed, 13 May 2015 12:24:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14325876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=14325876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14297458<div align="right" dir="rtl">חשבתי שהפסקתי.... שנשארת בעבר... שהפעם ההיא באמת הייתה האחרונה... חשבתי שנגמלתי ממך... מלהרגיש אותך נושם לי על העורף... מעביר את היד על צווארי ומטה... האצבעות שמשחקות על רגליי ומחפשות את הדרך לתוכי.. הקצב המוכר והממכר שסוחף את שנינו למקום אחר...מקום שלא הכרתי לא להרגיש את השעות שאנחנו תלויים איפשהו בין הזריחה לשקיעה... להעביר את אצבעותיי בשיערך הקצר, להרגיש זרמים של סיפוק לאורך כל עצב בגופי... להרגיש אותך מתרוקן ונשכב בנשימות כבדות על בטני.. לא חשבתי שאזכה עוד לפקוח את עיניי ולהביט בעייני השקד שלך מחייכות אליי.. שאזכה לנשק לך את העורף כשאתה מכין בצורה מושלמת את הקפה שאני כלכך אוהבת... שתלקק את שפתיי המרוחות במשחת שיניים ותחייך אליי בטיפשות שתקיף בידך את מותני ותישען עליי כשאנחנו רואים את אותם הפרקים של סאותפארק...אותם הפרקים שראינו אז כשרק הכרנו... לא ציפיתי שתיקח את כף ידי בידך ותגלה לי את העולם שלך...כמו שחשפתי אותך לשלי.. לא ציפיתי שהלב שלי יפעם ככה שוב... שאני ארגיש מועקה בחזה כשאני רואה אותך מחלונו האחורי של האוטובוס.. אני רחוקה ורק ממשיכה להתרחק...אנחנו יכ</div>Mon, 16 Mar 2015 01:08:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14297458http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=14297458http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14151590<div align="right" dir="rtl">שינויים... הכל זז, עם כל נשימה שאני לוקחת, וכל אות שאני מקלידה העולם זז עוד קצת, מישהו נולד, מישהו מת, מישהו מתעורר ומישהו נרדם, מישהי אומרת כן בחתונה שלה, ומישהי בוכה ושוקעת כי נזרקה ע"י "אהבת חייה"... למישהו כואב, ולמישהו אחר שמח, מישהו לחוץ או פוחד, ומישהו אחר רגוע. העולם מאוזן...וברגע שהוא מאבד קצת מהאיזון שלו הכל מתחיל להשתבש, רק בכדי להתאזן שוב... צריך לקחת הכל בפרופורציה...הכל שווה, כולנו שווים, פשוט המסלולים שלנו שונים, ובסופו של דבר הכל מוביל לאיזון.. "זוהי האמת. הדומם והמדבר מצויין על אותו מישור, בהבדל קטן של רמת המורכבות שלהם, לא של מהות קיומם. לא עולים מדרגה כאשר נעשים אדם. לא יורדים מדרגה כאשר הופכים לדומם. החיים אינם נס והמוות איננו טרגדיה." מתוך: המדריך לימים הקרובים עמ' 117 יואב בלום </div>Thu, 03 Jul 2014 12:06:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=14151590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=14151590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13930014<div align="right" dir="rtl">אני עוצרת הכל... אני לוקחת נשימה...ארוכה כזו שממלא לי את הריאות עד כאב... אני בוחנת את הכל...את כל החודשים האחרונים...כל שניה מהם... מרגישה חרא...זולה ולא יציבה כזאת.. בוחנת את השנה הקודמת... הירגשתי יותר חרא...הירגשתי נעולה, חסומה, בודדה, כועסת, מתוסכלת... טוב...אז עכשיו אני כבר לא מרגישה חרא, אני מרגישה טוב... נפתחתי לאנשים, אני מתקשרת, אני מספרת, אני צוחקת בקול... אני מחייכת...מחייכת המון...קמה בבוקר ומחייכת למראה (כי אין דרך טובה יותר להתחיל את היום). זה לא באמת משנה מה עברתי כדי להגיע להשלמה הזאת עם עצמי... זה לא באמת מעניין שחיפשתי חום, והגישה הכי קלה לזה היא סקס אז הישתמשתי בזה... העיקר זה שעכשיו אני שלמה, וגם אם מישהו יצליח לערער אותי שוב, יגרום לי להרגיש ולפחד כמו שהרגשתי אז לפני שנה וחצי...יש לי את החברים הכי טובים בעולם, שיודעים איך להעלים לי את הכאב, להזכיר לי כמה אני יפה וסימפטית, כמה אני חזקה, כמה אני שווה... הכי חשוב זה לא לשכוח כמה כוח יש בי....וזה לא משנה מה מי חושב...אני יודעת שאני המון, אני עכשיו זה מה שתמיד שאפתי להיות...ועדיין מכ</div>Sat, 05 Oct 2013 15:18:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13930014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=13930014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13841775<div align="right" dir="rtl">מה אתה אומר... בוא תסביר לי מאיפה היה לך את האומץ בכלל לדבר איתי?! מה חשבת שאני יגיד כשבאתי? שאני שמחה לראות אותך? שזה מעלה בי נוסטלגיה? אז אמרתי לך שאתה זר לי...כי אני מעדיפה לשכוח את מי שהיית פעם, את מה שעשית לי בפנים... ביקשת צ'אנס, טענת שהשתנית....אמרתי רק תוכיח, ולא כבן זוג אלא כידיד, כעוד מישהו שאני מדברת איתו... ושוב עם הפסיכולוגיות שלך הצלחת לערער אותי, הצלחת לגרום לי לחייך, הצלחת לגרום לי לרצות להישאר קרוב.... אבל לא הצלחת לגרום לי להיתרגל אליך שוב... והפעם כשנעלמת בלי לומר מילה, לא הופתעתי... וכשכל מה שהצלחת להגיד זה "מה שלא הלך פעם לא ילך גם עכשיו"....זה לא פגע בי...אני שלמה זה כבר לא כמו פעם קודמת אני נושמת כרגיל אין דמעות אין מחנק אין פחד העולם לא קרס... הפעם אין סיבה לכל הדברים האלה...כי אני יודעת שאני לא איבדתי כלום, אני זכיתי בחופש שלי ממך. אתה לא יציב...אתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך בגלל זה כלכך קשה להגיד מה אתה רוצה ממני אתה מראה לכולם כמה ביטחון עצמי יש לך, כמה חזק וחשוב אתה....אין לך כלום, אתה מפחד שמישהו יראה את זה בך אתה עומד מולי והידיים שלך רוע</div>Mon, 08 Jul 2013 20:50:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13841775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=13841775http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13820321<div align="right" dir="rtl">היא לא יודעת מה מחכה לה לא מרימה ראשה מעל גדר היא ננעלה לבד בכלא נלחמת על השקט השורר יושבת מפוחדת מהרעש מהמלחמות בתוך עצמה והצבעים מתערבבים לה הופכים לקשת רחוקה היא הולכת מול הזרם מול אלפי הפרצופים כולם כאילו מחייכים לה במבטם הם רק שופטים היא עומדת על במה ואור הזרקורים מאיר עליה אך באולם אין איש מלבדה רק הראי משקיף עליה ואז מתוך החשכה צבעים רבים קרבים אליה הקשת שהייתה כה רחוקה הפכה להיות מסלול עינייה בצעדים קטנים וזהירים היא צעדה משם קדימה מהמלחמות היא התרחקה עם הלב סוף סוף הסכימה היא קפצה מעל גדר ומהכלא נמלטה עכשיו יש קשר בין הראש ללב היא השיגה הורמוניה בתוך עצמה</div>Wed, 19 Jun 2013 09:35:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13820321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=13820321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13802674<div align="right" dir="rtl">אין על החופש הזה...אני אוהבת תאוויר שאני נושמת....</div>Mon, 03 Jun 2013 19:18:00 +0200jeni33@walla.com (__Alona__)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=365831&blogcode=13802674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=365831&blog=13802674