The quiet whisper

אני שוכבת על המיטה...מפחדת להדליק את האור ולהמשיך בקריאת הספר כי לא נעים לי להעיר את שלושת הבנות הזרות ששוכבות במיטות לידי...

ארבעת הקירות הלבנים שמקיפים אותי לוחצים עליי, אני נחנקת...לא שייכת לכאן...זה לא השקט שלי...

אני לא מהמתבכיינות, באמת שלא, אבל אין לי מילים לתאר כמה אני מקנא בכל הבנות שחוזרות הביתה כל סוף יום, ואני הולכת לי לבית החייל...

בודדה בטירוף...באר שבע זה הקור שלא רציתי להכיר...