The quiet whisper

היא לא יודעת מה מחכה לה

לא מרימה ראשה מעל גדר

היא ננעלה לבד בכלא

נלחמת על השקט השורר

יושבת מפוחדת מהרעש

מהמלחמות בתוך עצמה

והצבעים מתערבבים לה

הופכים לקשת רחוקה

היא הולכת מול הזרם

מול אלפי הפרצופים

כולם כאילו מחייכים לה

במבטם הם רק שופטים

היא עומדת על במה

ואור הזרקורים מאיר עליה

אך באולם אין איש מלבדה

רק הראי משקיף עליה

ואז מתוך החשכה

צבעים רבים קרבים אליה

הקשת שהייתה כה רחוקה

הפכה להיות מסלול עינייה

בצעדים קטנים וזהירים

היא צעדה משם קדימה

מהמלחמות היא התרחקה

עם הלב סוף סוף הסכימה

היא קפצה מעל גדר

ומהכלא נמלטה

עכשיו יש קשר בין הראש ללב

היא השיגה הורמוניה בתוך עצמה