רק כשאתה חלק ממשהו כלכך גדול, אתה יכול להבין את המשמעות של זה...
אני חיילת, בתפקיד די שולי שנועד לעזור לכם, לחיילים שעושים את העבודה בשטח, שכשנשבעו לעשות הכל ואפילו למות בשביל המדינה, התכוונו לכל מילה. החיילים שנמצאים שבועות בשטח, ולא מטריד אותם שמה שהם אוכלים זה רק המנות קרב הגועליות האלה, שהם לא התקלחו כמה זמן, שיש עליהם משקל שהוא כמעט חצי מהם ולישון זאת רק מילה...כל מה שהם רואים זה חושך, תזוזות, מטרה, אש, דם...עשן...הריח החריף של אבקת שרפה...וכבר אין פחד רק המטרה...
אני מצדיעה לכם...משהו מבפנים נתפס ולא משחרר, כלכך הרבה הערכה, הערצה ורצון להודות, שאין מספיק מילים בשביל לתאר את זה...וידיי קשורות, כך שמעשי גם לא יוכל לעשות דבר...
ואחרי כל זה אתם שותקים...אתם עולים על האוטובוס ומצטמקים על הרצפה, כי אף אחד לא יטרח להרים את התחת ולפנות לכם מקום...וזה גם לא כלכך משנה כבר, כי כל מה שחשוב לכם זה שאתם בדרך הביתה...לשקט...
תודה לכם....תודה