בוקר של אחר הצהריים בבית של מישהו אחר

עטינים של פרה שהיא בעצם חתול משנים צבע לאור השמש

בעוד חתולה אחרת ישנה בתוך ערימה של שתי חליפות סקי שנדמה שהולכות ומתכווצות

בחדר מלא כדורים שעומדים במקום.

מאוורר שעובד כבר מאתמול מניע מפה לשם גושי פרווה על הרצפה הקרירה

ואני,

יושבת שוכבת חושבת

מלאת אהבה

ניזונה מספר שמהווה לי תחליף זמני אך ראוי לארוחת בוקר.

צלצול טלפון והרגע נגמר.

 הגיע הזמן למצוא זוג גרביים נקי.

25.5

פיסות חיים.

אני מכורה.

אני לא רוצה לברוח.

אני רוצה להשאר בחמימות החדשה הזאת

אולי לא להוציא אותה מגבולות הנוחות שלי, לעת עתה

כי אני עוד קצת מפוחדת

אבל אני רוצה להשאר.

מדהים אותי לפעמים

שאני הולכת בעיניים עצומות לכל דבר שתגיד לי לעשות.

לכל מקום שתגיד לי ללכת.

תודה.

תודה שלפעמים, אתה יותר טוב ממני להחליט מה טוב בשבילי.

אני מכורה.

העונה הבאה תהיה בשביל בנות בדיוק כמוני.

הלוואי ויכולתי להשתתף.

כמעט בכיתי מהתרגשות כששמעתי אותה אומרת

5.7 AND UNDER

אני לא יכולה לחכות.

אגב לא יכולה לחכות

אני מחכה כבר כמעט ארבעה חודשים

וה16.6 כבר ממש ממש ממש קרוב.

ממש קרוב.

A sense of new beginning
I sense a wind of change

I've got this feeling
The tide is turning now baby
Funny feeling everything's gonna be alright now

אלוהים ישמור.

זהו, רבותיי, המתכון הנפלא לל"ג בעומר מוצלח:

3 בולי עץ ממש גדולים שנשרפים לנצח

נרגילה איכותית

כמה מחצלות

כמה כסאות

עמדת על-האש

בשר טעים

כמה תפוחי אדמה

קצת מלח

מרשמלו

שיפודים

90% מכל האנשים שהכי אוהבים, במתכונת משתנה

מופע מרהיב של ג'אגלינג אש (אופציונלי בלבד)

חדשות משמחות

כמה מוקדי שיחות מעניינים

מישהו להשעין עליו את הראש עד 6 בבוקר.

בקבוק נסטי גנוב

וטרמפ הבייתה.

או כמו שעמית טרחה וניסחה:

"מדורה טובה זו מדורה שאתה יכול להניח בה את תפוחי האדמה שלך."

וואו, כמה שהחיים שלי יפים.