http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501Read Between The Lines.heCopyright 2026 קטנה .. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11894436<div align="right" dir="rtl">יש מנגינה אחת קסומההמנגינה היפה בעולםכל פעם שאני שומעת אותהאני יכולה לבכותמשמחהמעצבובעיקר מהתחושה שהמנגינה הזאת משרה עלייאין לה שםואין לה מיליםהיא נמשכת דקה וחצי, בערךאבל זו המנגינה היפה בעולםואילו רק בגלל המשמעות שיש להבשבילי.יש לנו שנה ביחד עוד כמה ימים.השנה הכי קסומהוהכי מדהימה:)שנזכה לשנה הבאה</div>Mon, 05 Jul 2010 18:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11894436http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=11894436http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11661798<div align="right" dir="rtl">היום למדתי שיש הרבה דברים שהםמחלה.יש לי אימאשאני אוהבתאבל קשה לי איתה.לאימא שלי יש מחלההיא לא יכולה לשמור אנשים לידהלפחות לא לאורך זמןוהיא לא יכולה להעריך מה שיש להאו מה עושים בשבילהוכמה אוהבים אותההיא כבר שנים שקועה בעצבותבשקרים שהיא מאכילה את עצמהברחמיים עצמייםואומללותואני לא יכולה לעזור להוכל ניסיון שלי היא לא תעריך, ולא ישנהואם אני אצליח לשמח אותה למעטאחרי שבוע זה יישכחוהיא תישאר אומללה.יום אחד היא תמות,כשהיא לגמרי לבד,אומללה ועצובהבתחושה שהילדים שלה זנחו אותה,<div style="text-a</div>Sat, 20 Mar 2010 23:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11661798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=11661798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11637471<div align="right" dir="rtl"> הוא אוהב את החיוך שלי ואולי בזה צריך להתמקד.</div>Tue, 09 Mar 2010 12:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11637471http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=11637471http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11423645<div align="right" dir="rtl">בעוד שבעה ימים אני רכוש צה"לואני מתה מפחדאחרי שנים שניתוק היה ברכה, הגיוס המיוחל כלכך, לבסיס המרוחק כלכךהכל מכאיבכי אם המרחק או הזמן או הצבא ישפיעווהדבר הזה, שאני בספק אם זה לא הדבר הכי טוב שהיה לי בחייםאם זה ילךאני מתה מפחדשאני אשאר רחוקה יותר מהכלובודדה כמו טיפה אחת של מים במדבר.ואני אלחם- ללא כל ספק.שום דבר לא יפריד בינינואבל הפחד הגיוניוזה מקום המפלט האחרון שליאולי כי הפעם הבאה שמישהו יראה את זה תהיה בחודש הבא, כשהכל כבר יהיה בעבר הרחוק ומאוד לא רלוונטי.אמן.<div style="text-align: center</div>Mon, 30 Nov 2009 00:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11423645http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=11423645http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11224144<div align="right" dir="rtl"> כמה כיף לראות אחרי כלכך הרבה זמן שאני תמיד צודקת. חה. חה חה. חה.</div>Mon, 07 Sep 2009 12:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11224144http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=11224144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11095570<div align="right" dir="rtl"> ועכשיו מה? עובדת? לא עובדת? ישנה? לא ישנה? כותבת? מכינה? רוצה? אוהבת? כועסת? אדישה? מרוצה? אין לי מושג. בזמן האחרון נדמה שאני לא יכולה לענות על שום שאלה בתשובה יותר מספקת מ "נודניק", "איכס", "שטות", "אעאהאעהא!!!!!". אני לא כועסת ? דווקא ממש טוב לי בתקופה האחרונה. ! אבל כרגיל, לא בבית. אף פעם לא טוב לי בבית. כל הספקות צצים בבית. אני אפילו לא אוהבת להגדיר את "הבית של אימא" לבית. אבל יש לי ברירה? ואיך אפשר להסביר לאנשים שטוב לי יותר להתגעגע אליהם? שאני אוהבת אותם יותר כשהם רחוקים? שאני לא יכולה לראות אותם יום-יום לפחות לא בהתחלה או אם זה כפוי עלינו? זה יהיה שונה בצבא. אני מדברת אמנם בצורה מאוד כוללנית (מילה שתמיד הזכירה לי רופאי שיניים זקנים), אבל המצב ספציפי עד אבסורד. אני רוצה לאהוב את אלו שאני יודעת שאוהבים אותי. זה לא נשמע נורמלי במיוחד ועם זאת, מה זה בכלל נורמלי? עם כל הכבוד, הדבר הכינורמלי לעשות, זה לחרבן ולחטט באף. (קשה לי להגיד שהרבה אנשים מסוגלים לשניהם בו זמנית. מגעיל אותי לחשוב על זה.) "כל מלאך הוא נורא. ואף על פי כן, אויה ל</div>Sat, 25 Jul 2009 20:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=11095570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=11095570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10901570<div align="right" dir="rtl"> בוקר של אחר הצהריים בבית של מישהו אחר עטינים של פרה שהיא בעצם חתול משנים צבע לאור השמש בעוד חתולה אחרת ישנה בתוך ערימה של שתי חליפות סקי שנדמה שהולכות ומתכווצות בחדר מלא כדורים שעומדים במקום. מאוורר שעובד כבר מאתמול מניע מפה לשם גושי פרווה על הרצפה הקרירה ואני, יושבת שוכבת חושבת מלאת אהבה ניזונה מספר שמהווה לי תחליף זמני אך ראוי לארוחת בוקר. צלצול טלפון והרגע נגמר. הגיע הזמן למצוא זוג גרביים נקי. 25.5 פיסות חיים.</div>Thu, 28 May 2009 20:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10901570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=10901570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10885854<div align="right" dir="rtl"> אני מכורה. אני לא רוצה לברוח. אני רוצה להשאר בחמימות החדשה הזאת אולי לא להוציא אותה מגבולות הנוחות שלי, לעת עתה כי אני עוד קצת מפוחדת אבל אני רוצה להשאר. מדהים אותי לפעמים שאני הולכת בעיניים עצומות לכל דבר שתגיד לי לעשות. לכל מקום שתגיד לי ללכת. תודה. תודה שלפעמים, אתה יותר טוב ממני להחליט מה טוב בשבילי. אני מכורה. העונה הבאה תהיה בשביל בנות בדיוק כמוני. הלוואי ויכולתי להשתתף. כמעט בכיתי מהתרגשות כששמעתי אותה אומרת 5.7 AND UNDER אני לא יכולה לחכות. אגב לא יכולה לחכות אני מחכה כבר כמעט ארבעה חודשים וה16.6 כבר ממש ממש ממש קרוב. ממש קרוב. A sense of new beginning I sense a wind of change I've got this feeling The tide is turning now baby Funny feeling everything's gonna be alright now אלוהים ישמור. </div>Sun, 24 May 2009 03:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10885854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=10885854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10842722<div align="right" dir="rtl"> זהו, רבותיי, המתכון הנפלא לל"ג בעומר מוצלח: 3 בולי עץ ממש גדולים שנשרפים לנצח נרגילה איכותית כמה מחצלות כמה כסאות עמדת על-האש בשר טעים כמה תפוחי אדמה קצת מלח מרשמלו שיפודים 90% מכל האנשים שהכי אוהבים, במתכונת משתנה מופע מרהיב של ג'אגלינג אש (אופציונלי בלבד) חדשות משמחות כמה מוקדי שיחות מעניינים מישהו להשעין עליו את הראש עד 6 בבוקר. בקבוק נסטי גנוב וטרמפ הבייתה. או כמו שעמית טרחה וניסחה: "מדורה טובה זו מדורה שאתה יכול להניח בה את תפוחי האדמה שלך." וואו, כמה שהחיים שלי יפים.</div>Tue, 12 May 2009 06:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10842722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=10842722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10837321<div align="right" dir="rtl"> אני מפחדת. כלכך כלכך כלכך כלכך מפחדת פוחדת מפוחדת לא משנה איך אני אגיד את זה אני מתה מפחד ואין לי מושג ממה וזה רק עושה את זה מפחיד עוד יותר. יכולתי לצלם. והייתי ממש טובה בזה. יכולתי לרקוד. והייתי ממש טובה בזה. יכולתי לשיר. והייתי ממש טובה בזה. יכולתי לנגן ואולי בזה הייתי קצת פחות טובה אבל עם קצת השקעה הייתי נהנית, ואפילו טוב בזה. ובמקום כל זה הנה אני, לא לומדת לבגרות בצרפתית ולא עושה שום דבר שישחרר לי את הנפש. אני רוצה מצלמה ממש איכותית ולרקוד ולאהוב ואני תקועה פה, עושה ריפרשים לפייסבוק בתקווה שמשהו מהדברים החדשים יעסיק אותי מספיק בשביל לשכוח שאני לא לומדת לבגרות.. לכל הרוחות. החיים שלי מה-זה יפים ואני פשוט מבזבזת אותם. הלוואי והתקופה הזאת תיגמר כבר והלוואי וישלחו לי כבר ירפ"א, בני זונות..!!!</div>Sun, 10 May 2009 15:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטנה .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36501&blogcode=10837321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36501&blog=10837321