נמממ...עשיתי ספטום :) (בסופו של דבר...)
בבצפר האמת ממש השתפר,אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב וכיף לי שם!
מצאתי סוג של אמא שנייה ומאז אני מרגישה הרבה יותר טוב..
אגב,מאז מה שקרה הפסקתי לשתות ולעשן...
בעצם,כשחושבים על זה אני במגמת עלייה רצינית מאז מה שקרה עם הפאנקיסטים!
אני אפילו לא יכולה להשוות בין מי שאני עכשיו למי שהייתי פעם,המוח שלי בכלל הדחיק את כל התקופות האלא.
גם אם יאמרו לי שאני לא אותו בנאדם,אני לא ממש אוכל להסתכל בזכוכית מגדלת..
אז בסדר,אני עדיין בנאדם חסר ביטחון ולפעמים,כשאני לבד הוא מוצא זמן לתקוף אותי(הדיכאון)ואז כמו כל טיאנג'ייר מצוי אני מתחילה לבכות אבל אלא החיים,אלו חיים היו לנו אם הכל היה מושלם והכל היה מובן מאליו?
לפעמים,כשאני מסתכלת בכללי,אני יודעת שכל התקופה הזאת מהיסודי ואפילו יותר מוקדם עד וגם עכשיו זאת לא התקופה הכי טובה בחיים,אבל אני לא נותנת לזה להשפיע עליי. יש לתקופה הזאת סיבות והן ברורות לי אבל במקום לברוח מהן ואולי להרוס לי עוד יותר את החיים אני מעדיפה לפחות להתמודד איתן או לסבול איתן עד שאני אוכל לגדול ולפרוח,להיות אדם משל עצמי בעל דעות משל עצמו שהאישיות שלו והחיים שלו לא תלויים בצורה כל כך מסיבית במישהו אחר,יהיה טוב(בתקווה שגם אז לא יהיה איזה משהו..)אבל בינתיים אני מנסה להוציא את הטוב מההווה :)
הכרתי כמה אנשים מפלמחים (גם הבסיס וגם הקיבוץ..)חחח...נודע לי שכל הבנות חולות על התחת של אדם(כן,כן,זה שאני חייבת לעשות בטו דו ליסט..) וכשנודע לידידה שלי שאני קרובת משפחה חורגת כזאת שלו היא הייתה בכזה הייי..:)חחחח...ביקשו ממני לברר אם יש לו קעקוע של נשר או של אריה..חח ואז נודע לי שהוא עשה אותו בגיל 16 (קצת יותר מוקדם מגרי)..טוב,שיהיה..יאללה אני הלכתי לי..נמממ...אני דלוקה נואשות על דקל!ביי!:)