וואו,זה כל כך לא אני,איזה הבדל!
כפי שכתבתי לפני יותר משנה,אם מישהו היה בא ואומר לי שבמהלך התקופה הזו(אמממ...כדי להבין,אפשר פשוט ללכת אחורה...בבלוג!)כל זה ייקרה לי הייתי בטוחה שהוא משוגע...
בכל מקרה,סתם החלטתי להיכנס לראות מה שלום קפסולת הזמן המקוונת שלי..לא שמשהו השתנה,כלומר,זה נשאר אותו הדבר,פוסט לציון תקופת זמן שלרוב אני מעדיפה שלא לחשוב עליה..אבל,אני,אני השתניתי!אומנם לא הייתי קוראת למה שעברתי ב3 שנים האחרונות התבגרות שגרתית,אבל פתאום אני מרגישה שאני עולה על הטראק שוב,חלקית, ואם זה נוגע בדברים שנועה של לפני כמה שנים,הייתה אולי נגעלת מהקונפורמיות הנוטפת מהם..אבל,זה עדיין אני,עדיין קצת שונה,והאמת,אין לי בעיה עם זה..פשוט למדתי לאהוב את מי שאני...וגם אם אני קצת קונפורמית,זה ממש לא אומר שהאני שלי נעלם... :)
בכל מקרה,אם כבר מסע לעבר,לאחר שהרגשתי שהפצעים שנשארו פתוחים כבר די הפסיקו לדמם ולשפוך את נוזל האבלות שלהם אל שאר האיברים בגופי,הרשיתי לעצמי קצת לנסות לגעת בהם,לחקור אותם...החלטתי שהפעם,כשאני ארד לתהום,אני אהיה קשורה בחבל,אני לא אתקע שם,אני לא אתן לעצמי לחזור למי שהייתי,האמת,אני דיי בטוחה שגם אין סיכוי שזה ייקרה...אוי,כמה מטאפורות... :O
לפני כמה זמן,חשבתי על זה,על המסע שאני מכניסה את עצמי אליו,האמת,אני דיי אוהבת להתעלל קצת בעצמי נפשית,לקחת את עצמי לקיצוניות,למצבים שיחזירו אותי לרגע אחד(ואולי כמה רגעים..)למשהו,שחוויתי,שהייתי,לאיזושהי הוויה...רק כדי לראות את ההבדל,לפתוח את התת מודע שלי,לתת לזכרונות לצאת..כי,דיי "מחקתי" את הזכרונת וההוויה של אז..וכשאני מכניסה את עצמי לסיטואציה דומה,פתאום באים אליי פלאשבקים כאלו,ואז מתחילים לעלות כל מיני זכרונות,ואז,אני מרגישה שהתקרבתי עוד צעד בדרך להשלמה,לריפוי,לסגירת מעגל שכל כך נדרשת...
ואם כבר אני פותחת את זה,לפני כמה זמן החלטתי שאולי אני אתעד את ה"מסע" הזה,יותר לעצמי..עצם ההתעסקות בו,בצילום,ובעריכה,לדעתי יגרום לי להגיע ליותר מסקנות...ובכלל,אני מרגישה שאני פשוט רוצה לתעד את זה!
אני רוצה שיהיה לי את הדבר הזה,שמדי פעם,בעתיד הרחוק והקרוב,כשאני אכנס למקום הזה(בתקווה שאני בכלל לא אכנס..),יהיה לי את ה"סרט" הזה,תזכורת לזה,שכבר הכנסתי את עצמי לשם,כבר חקרתי את זה,ואני כבר לא צריכה להיכנס,יש לי פשוט את הסרט,שעשה כבר את העבודה בשבילי(כלומר,אני...),אני יכולה להיות במקום הזה,בלי להיכנס אליו באמת.. P:
לסיכום,זה ברור לי שזה ייקח עוד המון זמן...וגם אם זה קצת קשה.זה משתלם.. :)
*עריכה? טוב,זה ברור לי,שמה שאני כותבת כאן פחות או יותר בשביל עצמי..וזה נוח לי ככה..עד שראיתי שנכנסו מהדף הראשי..אוי לא,אני מרגישה שה"פרטיות" הזו שהייתה לי הופרה..בעצם,זה בכלל בלוג,באינטרנט..כל הקטע שלו זה שאנשים אחרים ייקראו לא?אז באיזה עולם חייתי בדיוק עד עכשיו שהייתי משוכנעת שזה יומן,פשוט יומן שמסודר נחמד כזה.. :O
חחח..שיפצתי את הבלוג..ולא היה לי תמונה לשים,אז שמתי תמונה של החתולה שלי..(קרפדה ג'ינג'ית שלי!)גם..זה היה נראה לי שליו כזה,וזה פחות יותר מה שאני רוצה לשדר,זה כבר לא אותו הבלוג...