נעצרה על פסי הרכבת
ולא עברה אחת מאז עברה הראשונה מיושנת ומלאת תקוות שעוד נוסע אחד יעלה .
שעוד נוסע אחד יעלה .
יצטרף למסע אינסופי ליעד המבוקש .
נפתחה הדלת כאילו לא עברו עוד מעולם .
כאילו הזמן נמחק ואתמול  .
עברה הראשונה מיושנת ומלאת תקוות שעוד נוסע אחד יעלה .
עוד נוסע אחד יעלה .
עוד נסיעה אחת אל מעבר לזמן .
מעבר לתקופה .
מעבר לחיים .
עוד נסיעה אחת כי נעצרנו בתחנה לפני היעד.
ועכשיו ממשיכים משם .
כאילו הזמן נמחק ואתמול.
עברה הראשונה מיושנת ומלאת תקוות ,שעוד נוסע אחד יעלה.
זמן ללא שעות . שינויים ללא קביעה . זכרונות כאילו זה היה אתמול . וממשיכים משם .
והפעם , רק עוד נסיעה אחת .
על רכבת מהודרת מחודשת מסופקת במכשירי הטכנולוגיה החדשה של שנות ה2000
אז אולי הנסיעה תהיה קלה יותר ?
הדרך הטובה ביותר הינה לשקוע במחשבות ארוכות ולא לחשוב על הזמן .
או פשוט לשקוע במהדורי המוסיקה החדשה של שנות ה2000 ולשכוח מהכל .
להינות מהרגע . ולא לחשוב מה מכאן . ולאן נגיע מכאן .
ושוב זאת אותה הרגשה . ושוב אותה התחושה שממלאת את הלב ומספקת את כל החושים .
ושוב זה אותם הריחות . אותם ההגשמות . אותם הזכרונות .
וזה פשוט אינסופי . זה פשוט אינסופי.
והגעגועים מושכים כל כך . מושכים כל כך להגיע ליעד .
אל המקום המוכר אל המקום
שרק את הצלחת להגיע אליו .
המקום שגורם לך את אותה התחושה . התחושה הזאת שאת יכולה לבכות רק מלחשוב עליה.
כי זאת התחושה שהכי התגעגעתי אליה .
עוד פעם . מן שכרון חושים בדרך ארוכה שכזאת . היעד קרוב ומידי .
כשנגיע לשם , נשמור עליו מכל משמר ולא נעשה טעויות .
את הדרך שלי אני אלך . בדרכים שלי אני אפסע . בימים שלי אני אשחה . בשקיעות שלי אני אשקע .
על הטעויות שלי אני אקרא טועה . על הרגשות שלי אני אשפט . החלומות שלי יספקו תהיה לתוהים בדרך והתקוות שלי יתנפצו אם אתמלא בהן .
אך את הדרך שלי אני אלך . בדרכים שלי אני אפסע. בימים שלי אני אשחה . בשקיעות שלי אני שקע . את האהבות שלי אני אוהב . על הדאגה שלי אני אדאג . את הציפיות שלי אני אמוג . 
ואם אתן ללב מנוח ממחשבות מיותרות . אם אתן לזמן לתקתק ולעשות את שלו כמו שדאג לא לאכזב .
יהיה טוב , ואפילו יותר מעכשיו .
אם זה בכלל הגיוני .
מודה על כל רגע.

אני אדבוק במטרה אני אחיה את מה שאני רוצה לחיות . ואשא את התוצאות של מעשי .
אתבגר ואתגבר ואלמד מטעויות . ובעיקר ? אהנה מהזמן הזה . כי זה הזמן הכי טוב.הכי טוב.