אז אני די נטשתי פה והזנחתי

אין סיבות מסוימות... פשוט אין כ"כ על מה לעדכן...

חזרתי אתמול ממסע נגב 4 ימים היה אדירררררר

אני לא יתחיל לחפור פה מה היה והכל כי זה גם ככה לא מעניין אף אחד.

אני רק יגיד שהיה עננקקק ונהנתי מכל רגע ורגע.

החודש יש לבלוג שנה. אז מזל טוב ועד 120 שנה?! XD

היה לי גם יומהולדת.. וחגגתי בבית היה מאוד נחמד

בת 14 סופסוף=]

אני כיתה ט' פשוט קטנה בגיל.

זה שוב משתלט עליי... החוסר מצב רוח.

הבדידות.. החוסר בחבר

החוסר בחיבוק ממישו החוסר בלשמוע ממשהו " אני אוהב אותך "

החוסר בנשיקה שלא נגמרת.

יש איזה קטע עם אסף... אבל הוא כמו ירדן לא רציני ולא בראש שלו חברה

אני הולכת להפסיק איתו את זה... זה לא מתאים לי

אנחנו ידידים יותר מדי טובים בשביל להרוס את זה בגלל רוב התשוקה שיש בו.

עכשיו יותר מכל דבר אחר אני חושבת שאני צריכה חבר 3\>

עוד כמה דקות אני נוסעת לליהי [ שירן ]

כן היא החליטה כבר איך היא רוצה שיקראו לה..

אני לא מאמינה גיא נעלם מהאופק הוא החליט שאני וליהי זוג פאקצות מטומטמות ואיך הוא החליט את זה? לפי פאקינג אוי באייסיקיו... אבל שיהיה לו בכיף.

אנחנו יודעות שהוא עוד בקשר עם מורן ורועי.. שהם שיא הערס ופאקצה

אבל שיהיה לו בכיף..

הוא המשיך הלאה.. ואני ביחד איתו.

תמיד בכל החבורה הזאת ידעתי שליהי היא הכי אמיתית והכי חברה.

והנה פתאום החברות הזאת חזרה.

זה רק מדהים איך אפשר לשקם ולחדש קשר עם בנאדם.

יש לי מלא דברים אומנותיים נקרא להם ככה שכתבתי.

אולי נתחיל לפרסם אותם פה.. רק כדי שהבלוג יחזור טיפה לחיים

זה התחיל בלכתוב שיר ונמשך לכמה דפים... וזה רחוק מלהיות סוג של סיפור.

אז נכניס את זה להגדרה אומנותי.

עד העונג הבא

מירב

תמונה שלי שיצאה מגעיל אבל אסף עיצב לי אותה והיא עכשיו יפה ואני לא דומה לעצמי בגרוש שחוק