אני חוזרת לעבר שלי.

אבל בצורה קצת שונה.

וכמה שאומרים שלא טוב להשאר בעבר, ושצריך תמיד להתקדם הלאה.

אבל באמת שטוב לי ככה.

חזרתי לאנשים הישנים, חזרתי להסתובב במקומות הישנים,

אבל בצורה שונה. עם כל מניי חידושים.

וכל הדברים הרעים, כל האנשים המגעילים - השארתי בצד. הם כל כך לא מעניינים אותי. גם ששבוע שלם הייתי איתך מהבוקר עד הלילה, לא ממש הוזיז לי. וזה טוב. כי זה מראה לי שהתחזקתי, שאני יכולה להתגבר על דברים יותר בקלות.

ובאמת שטוב לי, ושאני נהנת. ואין משהו ספציפי שעושה לי טוב. פשוט הכל זורם חלק. זה כיף המצב הזה, שאין מה שידאיג אותי לבינתיים.

ואני לא אגיד שאני לא חושבת עליהם בכלל, כי אני כן. אפילו הרבה. אבל זה משהו שעובר לי מהר. ואני לא נכנסת לדיכאון בגלל זה, וזה טוב.

הכל בראש. וצריך ללמוד להשתלט על המחשבות האלה.