ספריה שלנו Our library

            עוד מעט ראש השנה.

 הזמן רץ או אולי דוהר.

הילדים מכינים עבודות על ראש השנה ועבודות "עונש" בנושא כבוד לזולת והתנהגות נאותה.

הנושא קשה להבנה ולכן קשה לעשייה . מדי פעם אני מתערבת ועוזרת במציאת

חומר.

למרות שמידי יום מבקרים בספריה  בין 30 ל-50 ילדים .

הממוצע של ביקור  בספריה הוא ....30 דקות.

שבועיים אחרונות היו מלאי ביקורים בבתי ספר תיכוניים כדי לגייס תלמידי כיתות יוד לפרויקטים של ספריה שלנו.בלעדיהם  לא אוכל לעשות מאומה.

למרות פניות לכל הגורמים הידועים לי ומודעה בשני מקומונים המובילים באזור שלנו - לא הגיעו מתנדבים איכותיים בעלי ידע באנגלית ברמת שפת אם ובעלי

ידע בשמחט.

יש לי ספקות כבדות וחרדה איך אוכל לפתוח שוב את החוגים האלה.

מחר העבודה מתקיימת בשעות בוקר ומסתיימת בהרמת כוסית בעיריה.

אחר כך אהיה בים המלח , אנוח 4 ימים ואנסה להתחזק .

             שנה טובה ומתוקה

היום יום חמישי ואני עייפה מכל השבוע .

לא קל לתפקד גם בבית וגם בספריה . אתמול, כמה דקות  לפני סיום נכנסה אישה ודרשה שנפתח את המחשבים ,כי היא צריכה דחוף להדפיס.

אמרתי לה שאנו כבר סגורים כי הספריה נסגרת לקהל 15 דקות לפני סיום.

לא מענין אותי , היא אמרה - כתוב שאתם פתוחים עד שבע  אז אני רוצה  לדברת עם המנהלת  וחוץ מזה אתן לא עושות  כלום.

כל זה היא אומרת כאשר אנו מחזירות ספרים למדפים ומסדרים את הספריה.

מאד נפגעתי מצורת דיבור.

להגיד כך עלינו , כאשר היא רואה במו עיניה שאנו מסדרות את הספרים מהעגלה למדפים זו הגזמה.

גברתי, אמרתי לה במתק שפתיים מכוון , להגיד שאנו לא עושות כלום זו הגזמה, אני המנהלת וגם ספרנית.

אנו עובדות קשה ויש רק 2 ספרניות  וכפי שאת רואה לא צעירות ביותר.

בנוסף הספריה נסגרת  לקהל רבע שעה לפני הזמן ,  כדי  להכין את הספריה למחר.

עזבה, כעוסה וצעקה מהדלת שהיא הולכת לראש העיר וגם תכתוב מכתב מכתב תלונה עלינו .

משהו !

אבל יש רגעים שבגללם אולי בחרתי לעבוד במקצוע  הזה.

היום נכנסו לספריה שלושה תלמידי כיתה ד' , התישבו ליד מחשב ו... ואחרי התיעצות ביניהם החליטו להגשת אלי.

אנו מחפשים איך נושם פרפר  ואנו לא מוצאים  ?

בגילאים אלה  צריך לא רק למצוא חומר מתאים אלה ממש לפתוח בדף הרלונטי  ולהסביר .

כאשר  הם הבינו - עלה על פניהם חיוך גדול ואחד מהם  אמר   "כיף לי בספריה "  , חשתי סיפוק.

הכי מצחיק  שיש חומר רלונטי  באינטרנט אך מכיוון שהם לא הבינו את הנושא , הם לא הצליחו למצוא  אותו.

אז איך נושם פרפר ?

כמו כל חרק דרך צינורות נשימה הנקראת טרכיאות  הנמצאות בצידי הגוף.

איזה מזל שאני בוגרת מגמה ביולוגית .

השנה התחילה ברוגע . טיפטוף  של תלמידי כיתות ב'  מלאי סקרנות , מספר תלמידים מכיתות ג'-ה' שבאו לעשות שיעורים ולשחק במחשב

 ו+ ילד 1 מכיתה ו' .

הילד יש לו אח בוגר ממנו בשנתיים ותמיד הם היו באים יחד לספריהשלנו ונעזרים רבות בתלמידי מחויבות בשיעורי בית.

אני שואלת אותו איפה אחיך והוא עונה לי בפליאה !!! אח שלי בכיתה ח' .

אז מה ? - הוא גדול ועכשיו הוא לא יבוא פה!!!!!!!

זהו .

כנראה זה הגבול לבקר בספריה . אתה עולה לחטיבת ביניים ומפסיק לבקר בספריה.

הסתכלתי עליו, ילד ממש חמוד ואמרתי ...כנראה הוא החליט להיות אנלפבת .

הם לא ידעו מה זה . הוצאתי  את המילון  וביקשתי שיקראו מה זה .

אחרי שהבינו , זה הצחיק אותם עד דמעות.

לא ידעתי שזה מבדח .

בשבילי זו מציאות מרירה.

השבוע ביקרתי וירטואלית  בספרית נהריה    וזה שיפר מאד את מצב רוח שלי.

הספריה מלאת עשייה והפעילות מעוררת הרגשה של "עוד".

אז אפשר גם אחרת , יותר חיובי , יותר נגיש לילדים.

מסקרן למה יש ערים שיש להם גישה רצינית לפיתוח חינוך בלתי פורמלי ואצל אחרים זה רק מס שפתיים.

הרי חינוך בלתי פורמלי הוא לא פחות חשוב  מחינוך  שהם   מקבלים בבתי ספר.

לירדנה, מנהלת ספרית נהריה וצוות עובדיה - צל"ש זהב על פעילות נפלא לקידום קריאה ושימור שפה עברית !