ירושלמי בהוליווד
It's my party and I'll cry if I want to |
| 3/2005
 תקופת האבן (תקופה קשה)
לא יודע אם שמתם לב או לא, אבל בזמן האחרון לא הייתי פה כ"כ הרבה. עסוק. אתמול סיימתי סופסוף עריכה של סרט אינדיפנדנט, שעליו קיבלתי קרדיט ADDITIONAL EDITOR. בכך עולה סך הקרדיטים שלי לשמונה פיצ'רים בשלושת השנים האחרונות. אני בעצמי לא מאמין, זה נשמע לי כמו הרבה מדיי. על הנייר זה נראה ממש מצויין – דרימוורקס, פוקס, האחים וורנר. מה שמפחיד אותי הכי מכל הוא שההתקדמות המהירה הזו צריכה להיעצר בשלב מסויים. אני מתקרב בצעדי ענק לעבר הכסא הנכסף, של ה CHIEF EDITOR. בעקרון זה אמור לקחת בערך עשר שנים. אבל אני רואה שזה ממש מעבר לפינה. והבעיה היא: מקבלים רק הזדמנות אחת להישרד, לא להיכחד. סרט גרוע? תסריט מחורבן? משחק זוועתי? מפיק דביל? במאי לא מתפקד? הלך על הקריירה של העורך, ואפילו לא באשמתו. וככל שהנסיקה יותר מהירה, ככה הנפילה יותר YOU KNOW.
בינתיים יש לי עוד כמה התחייבויות קודמות בטלויזיה, ככה שעוד מוקדם לחשוב על עריכת פיצ'רים, לפחות בחודשיים הקרובים.
בשבוע הבא – עריכת פרסומת גדולה למותג שכל אמריקאי מכיר. (אני שונא פרסומות, גם לראות וגם לעבד, אבל מי שרוצה לטוס לארץ במאי צריך להביא כסף מאיפהשהוא)
בשבוע שאחריו – שלושה שבועות עבודה על תכנית ריאליטי עבור אמ.טי.וי שחברת ויאקום (פרמאונט פיקצ'רס בשבילכם) מעוניינת כבר לעבד לסרט. (אני שונא תכניות ריאליטי אפילו יותר מפרסומות, אבל זה בהחלט מקום לעורך טוב לבוא לידי ביטוי). התכנית הזו, כמו רוב הריאליטי כיום, היא על בסיס SCRIPTED IMPROV, מה שבוודאי אומר הרבה זבל ומעט משפטים שניתן להשתמש בהם.
מזל שאין לי טלויזיה, ככה אני לא צריך לראות את התוצר הסופי...
תוסיפו על זה יום נישואין, ביקור משפחתי, חבר שמגיע וכעשר קצוות של פרוייקטים קטנים שצריך לתפור וקיבלתם אל איי בוי לחוץ, עצבני, נטול זמן אך מבסוט. הלוואי כל חודש יהיה ככה.
ומראש התנצלות אם לא תראו אותי פה הרבה בזמן הקרוב. ככה זה.
ובאווירת החג:
זה מה שקורה למי שנראה יותר מדי
DRUNK AND DISORDERLY
סוף טוב: הניידת נסעה וכל הקפה והקולה נשפכו עליה, לצהלת כולם
תהיו טובים
N
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
