רציתי. כ"כ רציתי שהמשפחה שלי לא תהפוך לטלנובלה ארגנטינאית מתוסבכת.
אבל מסתבר שהיא כן.
יש לי אמא שבוגדת באבא שלי, שזה דבר נורא חכם לעשות אחרי שהוא בגד בה שנתיים לפני זה. אבל עזבו בוגדת, בוגדת זו מילה קטנה מדי בשביל לתאר את זה. לאמא שלי יש חבר, שבשבילו היא נוטשת את כל חמש הבנות שלה, ואני בכלל לא מדברת על בעלה, כדי לבלות איתו.
יש לה חמש בנות. חמש. ולא איכפת לה מאף אחת מהן עד כדי כך שפשוט אין לה שום בעיה לנטוש אותן לשלושה ימים ככה, ולבלות עם החבר המזדיין שלה.
אני לא מבינה אותה, באמת שלא. היא אומרת שהיא רוצה להתגרש ממנו, ושהיא פותחת בהליכים, אבל בינתיים היא בוגדת בו. עכשיו, כמה טוב זה יראה בפני שופט שייצטרך לקבוע לאן הילדות הולכות, אצל מי הן יהיו? אז עזבו שאבא ייראה אפילו פחות טוב אחריי שישמעו את הדברים שהוא עשה, אבל בכל זאת, אמא שנוטשת את הילדות שלה לטובת החבר, ומשאירה אותן בשמירה שלי, כשאני בקושי מסתדרת עם עצמי.
ועכשיו מתברר שאם המשפחה שלי היא טלנובלה ארגנטינאית, החיים שלי הם טרגדיה. נהדר. אני פשוט קופצת משמחה כאן. בעיות מפה ועד הודעה חדשה. אבל לא, אני לא אוותר. עברתי יותר מדי בשביל לעצור עכשיו. אני לא אהיה זו שמדברים אלייה בלחש, כאילו היא על ערש דווי.
נימה אופטימית, מישהו?
יודעת משהו?
לכי תזדייני.
את אומרת שהקשר שלי לא נשאר אותו הדבר בלי הסקס? מצחיקה את.
אני לפחות מחכה קצת יותר מיומיים וחצי לפני זה. ונכון, מה שעשיתי בעבר היה באמת מפגר וחסר מטרה, אבל לפחות אני מודעת לזה ולא מחפשת תירוצים.
וחמודה שלי, כשאת כל היום תקועה עם חבר שלך, ולא מתרחקת ממנו אפילו לשנייה, קצת קשה לתפוס איתך מילה. שלא לדבר על שיחה שלמה.
תתרחקי ממני כמה שבא לך, אל תדברי איתי ואל תיצרי איתי שום קשר. חיים טובים שיהיו לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
