(המצלמה הטובה, אם לא הבנתם)

יום שישי:

איש מוזר בדרך לשרימפסים

איש מוזר בחוף התופים

יאללה, הביתה.

ביום שבת בבוקר התעוררתי לצד גוויה מיוזעת. "אני לא מרגיש כל כך טוב" מלמל קול צרוד מתחת לשמיכות. דחפתי לו אצבע לפי הטבעת והיא חזרה משם עם 38.8 מעלות. בעעעעע! מייד רצתי והכנתי תה עם נענע ושפכתי לו על הראש ודחפתי לו נורופן ואקמול לנחיריים ופקדתי עליו להתלבש חם ולחזור לישון. כשהוא קם לשירותים צעקתי עליו בפולנית "למה בלי גרביים" והוא מרוב בלבול הלך לפתוח את הדלת לאמא שלי ולהפתעתו גילה שהיא לא שם. במהלך היום נמדדו 37.7 הסביר ו-38.4 הלא ברור. מידי שעה בדקתי שאין לו שטפי דם בכל הגוף והרגעתי אותו שרק ילדים קטנים חוטפים החיידק הטורף, יכול להיות שזו סתם דלקת ריאות. הכנתי לו ספגטי עם רוטב לפי המתכון שהוא אמר לי ומסתבר שיצא טעים. בין לבין הוא ישן ואני קראתי עיתונים. בלילה גם היה לו חום והוא רעד ובבוקר הייתי צריכה ללכת לעבודה ואני רק מקווה שהוא עדיין חי.