תסלחו לי שאני מעלה את הנושא הזה על הבוקר, אבל אני כל כך בדיכאון שמתחשק לי לנסוע לתל אביב ולהסתפר. או לחילפוין ללכת לישון, או לחילופין להתפטר, או לחילופין לבהות בטלוויזיה עד הלילה.

ככה.

ג'ו נסע, חזרתי הביתה מבולבלת ומצוברחת, ומרוב שיעמום התיישבתי לקרוא את הבלוג הישן שלי. למרבה הפלא התחוור לי שאני כבר לא דומה למה שהייתי, ניסיתי להשוות מחשבות ורגשות שהיו לי אז, ואת כולם סימנתי ב-לא, לא, לא. הגעתי למסקנה שהתבגרתי, וחוץ מזה שהתבגרתי, אני גם בדיכאון. וחוץ מזה שהתבגרתי ואני בדיכאון, אני גם לא עושה שום דבר עם החיים שלי. בא לי לצלוב את עצמי מרוב שאני פויה.

והכי הצחיק אותי אתמול, שבטלנובלה (ע"ר) הראו את מאור כהן מכין קססה כשלגופו רק מגבת ורגליו פשוקות, והחבילה שלו מצונזרת בתזמון מושלם על ידי התרגום. אתם מבין מה קורה כאן? אמרתי לג'ו, הבן אדם מכין קססה עם כל הביציה בחוץ ועוד בפריים טיים! ה זה מה שנקרא גאונות טלוויזיונית.

וגם כוכב נולד הצחיק אותי, אבל ברמה אחרת, והיות ומדובר בנושא עממי, אין לי חשק לדבר עליו. מה שכן, אני מהמרת על התימניה מפתח תקווה, והכי עצוב לי שמריאור תהיה חביבת הקהל עם הקול המעצבן שלה. היא שרה כמו מישהי שבלעה צעצוע לחיץ בגיל שנתיים. והשירי שוק, נעה שיק, וואט אבר - באמא שלי שהיא תחטוף ממני מכות. אתם מבינים למה אסור לי לראות כוכב נולד? זה מעצבן אותי, וחבל על הבריאות.

ועכשיו אני צריכה לחכות עד יוני כדי לראות את מלחמת העולמות? למה! זה לא פייר. את מירב המאמצים אני עושה כדי לחכות למדריך לטרמפיסט, ועכשיו מסתבר שאני צריכה לחכות פעמיים. נשאלת השאלה היחידה אך העיקרית - האם אני רוצה לראות את טום קרוז? התשובה היא כמובן שלא, אבל אין ברירה, כי הוא כבר בקאסט ולפי הטריילר כנראה שהעניין הזה סגור. הו, ניחא.

אני הולכת להיות קצת בדיכאון בצד. נקווה שהיום הזה ייגמר מהר.