לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האושר מגיע במנות קטנות ומטופשות
כינוי:  הפופיקית ההיא

בת: 46

ICQ: 314718484 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

אתם כבר יכולים לקרוא לי דודה


עכשיו כבר מותר לספר, אז אני מספרת.

 

אתמול ישבתי עם טושה לראות את הקדם. כמובן שהזדעזנו קשות מהשירים (חצי מהשירים היו בערבית, וחצי באנגלית, מה הקטע?) ועוד יותר מהמחשוף של אטיאס (ישבתי דבוקה למסך וחיכיתי שתעוף לה פטמה החוצה). פתאום רטט לי הטלפון ועל הקו רוני, שחזרה מעוד בדיקת רחם, מסוג כלשהוא, כמו שעוברות כל ההריוניות.

כן, רוני בהריון, מה ציפיתם? התחתנה, עשתה ירח דבש בתאילנד, קיבלה קידום בעבודה, שכרו דירה בפ"ת, עכשיו הריון. ידענו שזה יקרה, רמזתי על זה בעבר, אבל אסור היה לספר בפירוש. עכשיו מותר.

טוב, היא אומרת לי - את חייבת לבוא! בנחרצות אופיינית. אמרתי לה - למה דווקא היום? אני רואה את הקדם. נבוא לראות את הדירה מחר. אז היא אמרה לי - לא לא לא!!! את חייבת לבוא היום! המשכתי לנסות להתווכח (בכל זאת, איך אפשר להשוות את הקדם אירוויזיון לדירה פתח תקוואית נטולת רהיטים?) והיא המשיכה לשכנע אותי עד הטיעון הגורלי - "אני לא יכולה לספר לך על זה בטלפון, את חייבת לבוא".

טוב, אז כנראה שאני חייבת.

 

התלבשתי והתארגנתי תוך כדי שאני מדמיינת לי את הבשורה - זו בת! ידעתי שזו בת! לרוני תהיה בת קטנה וחמודה ואנחנו כל היום נתעסק לה בשיער ונלביש אותה בברביות! איזה כיף! ירדתי למטה, יען יש לנו תחנת אוטובוס ממש מתחת לבית, ובנתיים התקשרתי אליה כדי לוודא איפה לרדת. היא כנראה היתה נורא מבולבלת מהבדיקה, כי כל הזמן שאלה אותי על איזה קו אני, והיתה מאוד לא ברורה. לקח לי כמה דקות להבין שהיא עומדת במרחק שני מטר ממני, מצויידת בבעלה ופחית פפסי.

תשמעי איזה קטע, היא אומרת - לקחנו בטעות קו 82, והוא לא עוצר בז'בוטינסקי. אז בעלי (היא לא קוראת לו בעלי, אבל בבלוג קוראים לו בעלי) אומר לי - אני מת מצמא, ומה אנחנו מגלים? מכונת שתיה ליד הבית שלך! בשום מקום בארץ אין מכונות שתיה! רק בפתח תקווה!

אז אמרתי לה - תגידי לי, בשביל זה אני מפסידה את הקדם? מה את רוצה מחיי? מה החדשות?

אז היא אמרה לבעלה - תספר לה, אני לא יכולה

אז הוא צחק

ואני אמרתי - נו!!! תספרו לי כבר חולירות

אז הם סיפרו לי ש..

תאומים!

 

 

ת- או-מ-י-ם !! בבטן הקטנה והיפה שלה! שני בוטנים קטנים! שתי עגלות, שתי מיטות, 70 חבילות חיתולים בחודש, חמש משכורות!

 

כולנו בשוק לגמרי ולא מעכלים. בוכים צוחקים ומתים מפחד.

אמא שלי צרחה מאושר (והוסיפה - תבקשי ממנה שתיתן לך אחד)

ג'ו סימסם:  U SHIT ME !!!

ואחר כך הגענו אל הבית החדש שלהם והיא קרעה לי את התחת בטקן 4, ולא הרשתה לי להחזיר לה, כי אסור לה להתאמץ.

 

היא בגילי, דרך אגב. בעצם, קטנה ממני בשנה.

חברה שלי מהצבא.

עכשיו בגרסת התאומים.

נכתב על ידי הפופיקית ההיא , 3/3/2005 14:04   בקטגוריות , משפחת אא&quot,  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



53,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפופיקית ההיא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפופיקית ההיא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)