לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האושר מגיע במנות קטנות ומטופשות
כינוי:  הפופיקית ההיא

בת: 46

ICQ: 314718484 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

קורבנות אופנה ותהיות קיומיות


 

טושה תמיד אומרת שכשהיא הולכת ברחוב היא מסתכלת סביב על כל האנשים, בוחנת פרטים, ממציאה להם סיפורים, לא מפספסת שום דבר. אני, לעומת זאת, עפיפון. במקרה הטוב אני מסתכלת על חלונות ראווה, במקרה הרע אני מציצה לחצרות לראות אם יש שם חתולה ואפשר לעשות לה פסט פסט והיא גם תבוא.  היום דווקא הרמתי את הראש, רק בגלל ששמעתי תקתוקי עקבים לידי והייתי חייבת להסתכל, אחר כך זה היה כמו תאונת דרכים - לא יכולתי להוריד את העיניים. הלכה לידי בחורה בשנות העשרים המאוחרות, כולה רחוצה ומאופרת, חנותה במכנסים שחורות צמודות שהיגיעו לה עד הכוס, מעליהם צמיגים נשפכים כמיטב המסורת, וחולצת טי-שרט קטנה שחורה, אותה היא ניסתה למשוך כל הזמן למטה, בלי הצלחה כמובן. היא נעלה מגפיים שחורות גבוהות עם עקבים דקים, והידסה עליהם כמו ברווזונת עם פוליו. רגל ימים עקומה פנימה, רגל שמאל עקומה החוצה, וזה גם עשה הרבה רעש, כזכור. אגב, אם זה לא מספיק, אז על השומנים האחורים היה לה קעקוע כזה, טרייבל מעל החריץ של התחת, כמו כל הפרחות שחושבות את עצמן (ויסלחו לי כל הפרחות שחושבות את עצמן). רציתי להגיד לה משהו בנדון, נורא נורא רציתי, אבל שתקתי. למה להרוס לה את הבוקר. שתמשיך לחשוב שהיא נראית עם זה טוב.

אפילו המוכר החרמן בחנות ירקות לא שרק לה כלום, מרוב שהוא היה בהלם.

אני מקווה שהיא תצליח להסתדר בחיים.

 

מעבר לכביש יש קיוסק קטן שהוא סוג של בית קפה במונחים פתח תקוואים. היות וכבר הייתי עם הראש למעלה, הרמתי מבט, רק כדי לקלוט שם שלוש רוסיות, יושבות עם הילדים שלהם. על השולחן היו שני בקבוקים של תינוקות, עם שוקו, פחית ספרינג, וארבע בירות. זה קצת החריד אותי, אז עברתי להסתכל על הידיים שלי, ותהיתי אם אני הולכת למות מנמקת או משהו.

 

האצבעות שלי תמיד בגוון סגול-כחול, זה קשור לעובדה שקר לי תמידית, זה קשור לעובדה שיש לי לחץ דם נמוך (הרופא: תשתי מים) וזה קשור לעובדה שאני מעשנת. נרשמתי לסדנה כזו של גמילה מעישון. זה דרך הקופת חולים, עולה 400 שקל, אבל אם אחרי חצי שנה את עוברת בדיקה ורואים שלא עישנת - את מקבלת את הכסף חזרה. הבעיה היא, שנפתחת קבוצה ברגע שיש 15 אנשים. ולפני יומיים התקשרו להגיד לי, ששבוע לפני שהתקשרתי כב נסגרה קבוצה, אז עכשיו אני צריכה לחכות, ולהתפלל שאני לא אחטוף שבץ עד שזה יקרה.

 

וכל המזג אוויר המעצבן הזה תפס אותי ואת ג'ו ברגע של חולשה, ושנינו חטפנו שפעת עונתית או משהו. הוא מנוזל קשות, כולל הסינוסיטיס, וכאבי ראש. הוא גם מפליץ יותר מהרגיל, משום מה. אני סתם מנוזלת, אבל זה מעצבן, ואני חשה שזה רק מתחיל.

בסוף נמות ממשהו, זה ידוע.

השאלה ממה.

נכתב על ידי הפופיקית ההיא , 3/3/2005 09:40  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



53,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפופיקית ההיא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפופיקית ההיא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)