The enemy of your enemy is your friend

אח שלי הגדול, יוני, הוא הכי חזק בעולם. הוא מאוד מאוד גבוה, ויש לו שיניים ממש לבנות. אמא תמיד אומרת שכשהוא מחייך הוא ממיס את כל הלבבות סביבו. אח שלי הגדול, יוני, הוא הכי חזק בעולם. פעם הוא הרים אותי כל כך גבוה, שהייתי בטוחה שאני אפגע בתקרה, או שהענניים יחבקו אותי, ואוכל לומר להם שלום. הוא באמת הכי חזק בעולם.

אח שלי, יוני, הוא גם מאוד מאוד חכם. תמיד כשהוא היה חוזר הביתה מבית הספר עם מבחן, אמא הייתה מחבקת אותו ואומרת לו שכל הכבוד לו. הוא היה כל כך חכם, שאפילו כששאלתי אותו איזה צבע יש באמת באמת לירח! הוא אמר שיש לו צבע בהיר בהיר. כמו צבע לילך. אבל לא ידעתי מה זה צבע לילך, אז הוא הראה לי. זה מוזר, תמיד חשבתי שהירח לבן. קצת פחדתי מהירח, כי הוא הופיע רק בלילה, אז יוני, אח שלי הגדול, אמר לי שאני לא צריכה לפחד מהירח, כי הוא שומר על האנשים מרחוק, שלא יפחדו מהחושך.

חוץ מזה שאח שלי, יוני, שהוא הכי חזק והכי חכם, הוא גם הכי אמיץ! הוא סיפר לי שהוא מתגייס לצה"ל. לא ידעתי מה זה צה"ל, אז הוא סיפר לי שזה בעצם המון המוני חיילים שמגנים על האנשים. כמו שברבי בן מגן על הברבי שלי!

הוא תמיד היה מספר לאמא שלי מה הוא היה עושה בצבא, ואומר לה שהוא מתגעגע מאוד כל פעם שהוא הולך לשם, ושהוא הכי אוהב את האוכל שלה. כדי להחמיא לה, אני חושבת. אבל פעם בלילה בלילה, שמעתי אותו בוכה. ואמא קמה לחבק אותו. היא שאלה אותו מה קרה, והוא סיפר לה שהוא הרג חייל. ישר מול הפרצוף שלו. לא האמנתי לזה, חשבתי שהוא סתם אומר לאמא כי הוא לא רוצה שהיא תהיה עצובה מהסיבה שבגללה הוא באמת בוכה. אבל אז הוא אמר לה שגם החבר הכי טוב שלו מת "בפעולה". אני חושבת שקוראים לזה "פעולה". לפעמים הוא היה בוכה בשקט בשקט כשהוא היה חוזר מהצבא. בשקט כזה, שחוץ ממני אף אחד לא שמע. פעם ברחתי אליו למיטה וחיבקתי אותו. לא שאלתי אותו למה הוא בוכה, זה היה לי ברור שהוא בוכה כי הוא מפחד מהחושך, אבל אני שמרתי עליו. גם חיבקתי אותו, ואמרתי לא שיזכור שהוא בעצמו יודע שהירח שומר על האנשים שלא יפחדו מהחושך, אז הוא לא צריך לבכות.

יוני, אח שלי הגדול, הלך יום אחרי זה לצבא. אבל כבר עבר המון המוני זמן. הוא לא חוזר. אני לא יודעת למה, אני נורא מתגעגעת אליו. אמא אמרה שהוא עבר לגור עם הירח, למעלה. אז כתבתי במכתב לירח, שישמור על יוני, שלא יקרה לו כלום. שלא יפחד מהחושך.

האלו =] בגלל שלאחרונה ישנה הצפה של "יואו תעזרו לי אני רוצה לעשות פירסינג ואני מפחד ולא יודע מה ההורים שלי יעשו, הם לא מרשים לי! אני הולך להתאבד" או "תגידו, יתאים לי פירסינג בשפה בצד?" בלה בלה בלה, אני חושבת שצריך לסיים את העניין הזה.

אני רוצה, או לפחות מקווה, שעניתי פה על רוב השאלות שלכם. כמובן, התשובות שלי מבוססות על תשובות של שלושה פירסרים שונים, ולא שלופות מהמותן.

אני מצידי הכנתי... נקרא לזה נניח סוג של דף/מאמר/עמוד מידע/קראו לזה איך שתרצו, עם כל סוגי ושמות הפירסינגים (לא שמות על עגילים, אלא של החורים עצמם), כולל מידע על הסכנות הכרוכות, איך מטפלים, אילו משחות מומלצות וכיוצא באלה.

איך עושים פירסינג?
הדרך הנכונה לניקוב הגוף היא באמצעות מחט סטרילית וחלולה, בדומה למחט המזרק. בקצה המחט, ניתן להכניס או להניח עגיל מתאים, וכך חירור הגוף והכנסת העגיל יכולים להיעשות באופן חלק. יש לציין שלא כל הפירסרים משתמשים בטכניקה זו, וזה לגיטימי ובסדר.
כאשר עושים פירסינג בתנוך האוזן נהוג לרוב להשתמש באקדח עגילים, העושה שימוש בעגילים בעלי קצה חד על מנת להכניס את העגיל בכוח לגוף. שיטה זו יוצרת פעמים רבות טראומה בלתי הכרחית, כיוון שקצה העגיל אינו חד דיו. אמנם התנוך בדרך כלל אינו ניזוק על ידי התהליך, אך לעיתים הדבר גורם תהליך ריפוי איטי יותר.
יש לציין שלא מומלץ להשתמש באקדח לניקוב חורים במקומות אחרים מלבד התנוך. שימוש באקדח באפרכסת האוזן (סחוס) יכול לגרום לשבר.

מה הסכנות הכרוכות בעשיית פירסינגים?
המתכות מהן עשויים התכשיטים חייבות להיות כאלה שאינן יוצרות תגובה אלרגית או גירוי. על כן, אין להשתמש במתכת המכילה ניקל העלול להשתחרר לגוף (מאחר וניקל ידוע כאלרגן), אלא אם בא לכם למצוא על עצמם בועות מסביב לנקב, איזור נקב מנופח בערך כמו כדור בייסבול או במקרים מיוחדים – אפילו בבית החולים. כך גם אסור להשתמש בכסף, העלול ליצור סימן אפור בלתי ניתן להסרה, שוב, חבל בשבלכם, הכתם הזה לא יורד (ומי כמוני יודעת שעד היום יש לי כתם אפור מעופרת, ותאמינו לי שכסף עוד יותר גרוע ממנה).

המתכות בשימוש הן "פלדת אל חלד" - ברזל המכיל ניקל (קשור) בכמות מעטה שאינה משתחררת לגוף, טיטניום, זהב (14 קרט ומעלה לפי המלצת הפירסר שאליו אני הלכתי), וכן פלטינה. למי שיצא להיתקל במתכת ששמה 'ניוביום', האפקט הוא בדיוק כמו טיטניום, ולכן מי שאלרגי יכול לענוד ניוביום גם. יש לציין שסוג המתכת אינו נפוץ בשימושו בישראל, והסיכוי שתתקלו בו הוא אפסי, ומי שאומר לכם שזוהי המתכת, הייתי מציעה לשקול לסרב כי וואלה? לכו תדעו.

מה העובי שאמור להיות לעגילים עצמם?
קוטר (עובי) העגילים משתנה בין 0.8 מ"מ (קוטר מספר 20ga), המשמש בעיקר לניקוב התנוך. נהוג להשתמש במידות אמריקאיות למדידת עובי העגילים, כאשר מספר גדול משמעותו קוטר קטן. לניקוב הטבור בדרך כלל משתמשים במחט ותכשיט בעובי 14ga משמע 1.6 מ"מ, לפחות פה בארץ, ולניקוב האף - בעובי 20ga את המידע הספציפי הזה לקחתי מויקיפדיה, לכן אני לא יכולה להבטיח לכם שנקבים באף כזה עובי. לא נראה י הגיוני, אבל אני אבדוק את לעומק, שוב הפירסר שלי אמר שכ1.4 וגם זה בקושי – תלוי בבקשת הלקוח.

כמה זמן לוקח לפירסינג להתרפא?
ובכן, לרוב העגילים באשר הם לוקח כשלושה עד תשעה חודשים להתרפא, אך אפרט בכל זאת:
פנים ותנוך האוזניים - חודש וחצי-שלושה חודשים.
סחוס האוזן - 3-9 חודשים.
טבור – ארבעה חודשים עד 10 חודשים.
לשון - חודש עד חודשיים
פטמה - 3-9 חודשים.

לסיכומו של עניין – אם לא תטפלו כראוי – גם 89 שנים לא יעזרו לכם לריפוי הפירסינג.

עשיתי עגיל והוא הזדהם, הורדתי אותו – עכשיו אני רוצה לעשות שם שוב, כדאי לי?
האם זה מסוכן?
אין שום בעיה לחורר את האזור מחדש – לאחר שנסתם באופן מלא.

יש לי אינפקציה בעגיל, איך אני יכול לטפל בזה?
ובכן דבר ראשון לפני שאתה רץ לקנות משחות: רבע כוס מים חמים + כפית מלח, לערבב היטב. לאחר מכן להוסיף עוד רבע מים קרים, לערבב שוב. לקחת צמר גפן להשרות אותו על המקום.
(לנקב חדש רצוי שלושה עד ארבעה פעמים ביום).
ועל זה לשים פולידין. לא, זה לא משנה אם הוא שורף או לא, אבל בשביל הכיף שלכם – רצוי לא שורף >_<" חבל!

משחות שכדאי להשתמש בהן: ויטה מורפן, במקסין.
אני רוצה להדגיש שלא – כדאי – להשתמש – ישר במשחות. הן לא נספגות בעור ויוצרות שמנוניות לא רצויה, ובועות אויר ליד הנקב. מכוער ומיותר, עדיף מים ומלח.

לנקב בשבועיים הראשונים אפשר לקנות ספריי (ספור פארם, ניו פארם) שנקרא 'מורפן' 20 גר', יש לרסס פעמיים ביום למשך שבועיים ב-ל-ב-ד.

מלבד זאת – לקנות סבון אנטי בקטריאלי! זו בכלל לא שאלה.

לא משתמשים באלכוהול לחיטוי נקבים. זה גורם לאדמומיות וגירוי, מה שמביא לאינפקציות!
אני ממש מבקשת שלא תעזו להמליץ לחברים שלכם להשתמש בזה.

עשיתי עגיל לפני זמן מה, בלי שההורים שלי ידעו. עכשיו הם גילו – איך אני יכול לשכנע אותם להשאיר את העגיל?
אם לא היית ישר איתם מההתחלה, וואלה, לא נראה לי שיש מה לעשות בנידון.
במידה ולא שאלת אותם בכלל אולי, אולי, אפשר לתרץ את זה ב- ;לא ידעתי שאסור, לא חשבתי שיפריע לכם', וגם זה בספק.

מאיזה גיל מותר לעשות פירסינגים ללא אישור הורים, והאם ההורים שלי יכולים לדרוש ממני אחרי הגיל הזה לעשות או לא לעשות פירסינגים?
פירסינגים מותר, לפי חוק, לעשות מגיל 16 ללא אישור הורים או באישור כתוב מההורים.
בגלל שאתה עדין מתחת לגיל 18 מותר להורים שלך לדרוש שתסיר את העגיל, אבל אחרי שתגיע לגיל בגיר, משמע - 18, הם לא יוכלו לדרוש ממך זאת על פי חוק בלבד.

אמא ואבא לא מרשים לי לעשות, איך אני יכול לשכנע אותם?
ובכן, אתם יכולים להתחיל בהסבר הפשוט, שאתם כבר "ילדים גדולים" ושאתם יודעים מה אתם רוצים, שע"י טיפול נכון אין סכנות מיותרות, אם בכלל.
אה, כמובן שתורידו את זה תוך שבוע שבועיים מקסימום. (כן, בטח)
או שפשוט תגידו להם שאתם רוצים לנסות, ושאם תראו שזה פוגע בכם בכל צורה שהיא – אתם ישר תורידו את העגיל.

תראו, עשיתי עגיל, מתאים לי?!
ובכן, אם תפרסמו תמונה שלכם, בנושא הזה בלבד, נוכל לענות לכם בכנות על השאלה.



איזור האוזניים:
טראגוס:

אנטי טראגוס:

 צומצם: 71% מהגודל המקורי [ 901 x 1024 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

רוק פירס:


הרחבות רגילות, נקבים רגילים בתנוך:

 צומצם: 91% מהגודל המקורי [ 700 x 467 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

סנאג/סנוג:

 צומצם: 62% מהגודל המקורי [ 1024 x 768 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

מיסק:

 צומצם: 62% מהגודל המקורי [ 1024 x 768 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

אינדסטריאל (מוט שמגיע מצד אחד לצד אחד של האוזן, פה בתמונה העליון ביותר):

 צומצם: 95% מהגודל המקורי [ 668 x 891 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

טראנוורס (חוצה את התנוך):

 צומצם: 80% מהגודל המקורי [ 792 x 595 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

ורטיקל:


הרחבה 58 מ"מ:

 צומצם: 78% מהגודל המקורי [ 816 x 612 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

אנטי לוב:

Outer conch: (העליון ביותר)


Inner conch:


איזור האף:
ספטום:


נזם:

 צומצם: 83% מהגודל המקורי [ 768 x 1024 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

ספטום מורחב:


ועוד כל מיני חסרי שמות:

 צומצם: 62% מהגודל המקורי [ 1024 x 768 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

 צומצם: 62% מהגודל המקורי [ 1024 x 768 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

איזור הלשון:
מיני (זה שבקצה למעלה) זה שאחריו זה עגיל לשון רגיל, ושלישי (הכי תחתון) הוא דאבל. קוראים לו וונום

 צומצם: 91% מהגודל המקורי [ 700 x 525 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

וונוס:


אנדגראונד:

 צומצם: 93% מהגודל המקורי [ 681 x 511 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

הוריזונטל:


איזור השפתיים:
לברט:


סיידליפ:


דאבל סייד:


וומפאייר:


דאבל וומפאייר:


מדונה:

 צומצם: 62% מהגודל המקורי [ 1024 x 768 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

מדוזה (אמצע שפה עליונה בלבד), אין לי אפשרות להעלות את התמונה :S

סקרומפר:


סמיילי:

 צומצם: 62% מהגודל המקורי [ 1024 x 768 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

ורטיקל:

 צומצם: 81% מהגודל המקורי [ 788 x 591 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

אובולה:

 צומצם: 80% מהגודל המקורי [ 800 x 600 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

הוריזונטל:

 צומצם: 80% מהגודל המקורי [ 800 x 600 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

טבור:
למעלה, למטה ושלישיה.


גבות:
אנטי:


ברידג':

 צומצם: 87% מהגודל המקורי [ 732 x 523 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

הוריזונטל:

 צומצם: 83% מהגודל המקורי [ 768 x 1024 ] - לחץ לצפייה בתמונה המלאה

זייהו =] נשארו איברי המין, שעליהם אני לא אדבר ולא אראה.

וכמובן פיטמות. שאין בזה ממש חוצמלחורר אותן מכל כיוון אפשרי =]