לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The enemy of your enemy is your friend



Avatarכינוי: 

בת: 35

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אח שלי הגדול, יוני


אח שלי הגדול, יוני, הוא הכי חזק בעולם. הוא מאוד מאוד גבוה, ויש לו שיניים ממש לבנות. אמא תמיד אומרת שכשהוא מחייך הוא ממיס את כל הלבבות סביבו. אח שלי הגדול, יוני, הוא הכי חזק בעולם. פעם הוא הרים אותי כל כך גבוה, שהייתי בטוחה שאני אפגע בתקרה, או שהענניים יחבקו אותי, ואוכל לומר להם שלום. הוא באמת הכי חזק בעולם.

 

אח שלי, יוני, הוא גם מאוד מאוד חכם. תמיד כשהוא היה חוזר הביתה מבית הספר עם מבחן, אמא הייתה מחבקת אותו ואומרת לו שכל הכבוד לו. הוא היה כל כך חכם, שאפילו כששאלתי אותו איזה צבע יש באמת באמת לירח! הוא אמר שיש לו צבע בהיר בהיר. כמו צבע לילך. אבל לא ידעתי מה זה צבע לילך, אז הוא הראה לי. זה מוזר, תמיד חשבתי שהירח לבן. קצת פחדתי מהירח, כי הוא הופיע רק בלילה, אז יוני, אח שלי הגדול, אמר לי שאני לא צריכה לפחד מהירח, כי הוא שומר על האנשים מרחוק, שלא יפחדו מהחושך.

 

חוץ מזה שאח שלי, יוני, שהוא הכי חזק והכי חכם, הוא גם הכי אמיץ! הוא סיפר לי שהוא מתגייס לצה"ל. לא ידעתי מה זה צה"ל, אז הוא סיפר לי שזה בעצם המון המוני חיילים שמגנים על האנשים. כמו שברבי בן מגן על הברבי שלי!

הוא תמיד היה מספר לאמא שלי מה הוא היה עושה בצבא, ואומר לה שהוא מתגעגע מאוד כל פעם שהוא הולך לשם, ושהוא הכי אוהב את האוכל שלה. כדי להחמיא לה, אני חושבת. אבל פעם בלילה בלילה, שמעתי אותו בוכה. ואמא קמה לחבק אותו. היא שאלה אותו מה קרה, והוא סיפר לה שהוא הרג חייל. ישר מול הפרצוף שלו. לא האמנתי לזה, חשבתי שהוא סתם אומר לאמא כי הוא לא רוצה שהיא תהיה עצובה מהסיבה שבגללה הוא באמת בוכה. אבל אז הוא אמר לה שגם החבר הכי טוב שלו מת "בפעולה". אני חושבת שקוראים לזה "פעולה". לפעמים הוא היה בוכה בשקט בשקט כשהוא היה חוזר מהצבא. בשקט כזה, שחוץ ממני אף אחד לא שמע. פעם ברחתי אליו למיטה וחיבקתי אותו. לא שאלתי אותו למה הוא בוכה, זה היה לי ברור שהוא בוכה כי הוא מפחד מהחושך, אבל אני שמרתי עליו. גם חיבקתי אותו, ואמרתי לא שיזכור שהוא בעצמו יודע שהירח שומר על האנשים שלא יפחדו מהחושך, אז הוא לא צריך לבכות.

 

יוני, אח שלי הגדול, הלך יום אחרי זה לצבא. אבל כבר עבר המון המוני זמן. הוא לא חוזר. אני לא יודעת למה, אני נורא מתגעגעת אליו. אמא אמרה שהוא עבר לגור עם הירח, למעלה. אז כתבתי במכתב לירח, שישמור על יוני, שלא יקרה לו כלום. שלא יפחד מהחושך.

 


החוצפנית הזאת פקינג העתיקה ממני את הסיפור שלי ואפילו לא טרחה לשים קרדיט!

אני פשוט בשוק מאנשים כאלה.

נכתב על ידי , 28/12/2007 16:20   בקטגוריות צבא, שחרור קיטור, סיפרותי, משפחה, פריקה  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטלי ב-23/2/2009 19:53
 



9,961
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Dark Lion אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Dark Lion ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)