כן כן חברה, חשבתם שאני נעלמתי לי, לא יודעים איפה אני וזה...
כולה טסה לבולגריה הבחורה ופה ושם וזה.
אז ככה - קצת עידכון קצרצר בנקודות על מה שעבר עלי בשלושת החודשים האחרונים שבהם לא הייתי פה:
1. דחיתי את הצבא בכ-9 חודשים.
2. נכנסתי למכינה קדם צבאית בקיבוץ בית גוברין, ליד קרית גת.
3. יכול להיות שאיבדתי את התפקיד הנחשק במודיעין.
4. רבתי איתו, לא דיברנו חודש, ועכשיו, כשסוף סוף אנחנו כן מדברים - הוא טס לשלוש שנים.
5. גמרתי קשר עם מוצצת הדם.
6. למדתי על עצמי המון.
7. (בזכות המכינה) התחלתי להתמודד עם עצמי. לא כזה פשוט, אבל לא בלתי אפשרי.
8. הכי יפה בכל סיפור המכינה - התחלתי להכיר את עצמי וגיליתי שאני מסוגלת לעשות הרבה דברים.
הרבה דברים שלא היה לי מושג שאיי פעם אני אעשה.
זה לא תיכון שאתה רואה אנשים חצי יום ואז אתה סבבה, עם האנשים שם אתה חיי 24 7 ורואה בית רק בסופ"ש.
עם כל החרא שיש שם, וכל האינטנסיביות וכל העצבים, והכעסים, והצחוקים, והעצבונות, והירידות, והעליות,
והשיעורים, והההברזות, הפרוייקטים, והסתם לשבת בחוץ עם החברה או לנוח במיטה אחרי יום חקלאי מעייף.
ולא האמנתי שאני מסוגלת, כלמר, לא הייתי מודעת ליכולות האלו שלי.
ועל זה, במיוחד על זה, אני מודה למקום הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
