מריח כמו רוח נעורים

אני כוכך רוצה חיית מחמד הומואית סטייל ג'ק מקפרלנד..!!

במשך כל הזמן הזה התרחשה בפאב הסמוך בת מצווה, כך שרוב הקהל של מסיבת היומולדת המאולתרת היו ילדות קטנות בטייטס צבעוניים וילדים קטנים עם בקבוקי בירה שחורה ביד, מה שגרם לנו להיזכר בבת מצוות המושקעות והמיותרות שלנו, ובשירים הנוראיים של אז, ע"ע "בלבלי אותו".

עכשיו שירי הבת מצוות התורנים הם "ריקוד רומנטי" ו"גירלפרינד". אז כשכבר לא נשאר לנו מה לעשות במסיבה המאממת שלנו, החלטנו לצרף את עצמנו בכוח למסיבה שלהם.

אני וגלוצקי עמדנו שם, כל אחת עם מגש פיצה, שלי ריק ושלה חצי מלא, והראנו מה אנחנו יודעות לעשות עם התחת כששמים מוזיקה מרוקאית.

נויקה התקרבה לסט התמונות המסורתי של כלת הבתמצווה וצווחה, "היי!! אני יודעת עליה משהו!! היא בת 12!!"

כמה בנות שאשכרה הוזמנו לבתמצווה עמדו בחוץ, ואבא-ערסו של הבתמצווה יצא אליהן בקריאות נרגשות להיכנס פנימה ולרקוד.

כל כך נרגשות, שהוא פשוט תפס אותן אחת אחת בכתפיים ובמותניים פנימה תוך הדגמת תנועות ספק-ריקוד-ספק-אפילפסיה מאיימות!

אני וגלוצקי החלפנו מבטים מבוהלים ואני תפסתי צד אחד של החזיה שלי ודיברתי בלחש אל היעני מצלמה נסתרת שלא הייתה שם,

"כאן תחקירנית כלבוטק מדווחת מזירת הפשע, חשד למקרה פדופיליה מספר 1."

טרטריצ' רדפה אחריי ואחרי גלוצקי כדי שנשאל שני ילדים בני 12 מאיפה כל אחד קנה את הכובע שלו [מין אובססיה מוזרה שלה].

גלוצקי נענתה לבקשה ברצון ורדפה אחרי ילד סנוב שהשיב לה שהכובע מבילאבונג.

"תכיני 780 שקל," היא אמרה לטרטריצ'. "ואני די חושבת שנראה לו שאני מנסה להתחיל איתו."

אני מלמלתי לציץ שלי, "מקרה פדופיליה מספר 2."

"אולי נלך לסרט?" הציעה גלוצקי.

"מה?? לאא!!" זעקתי במחאה, "סרט זה מה שעושים כשאין מה לעשות!! פה יש המון מה לעשות!! דאחקות על ילדות בנות 12!!"

וכשהלכנו למדשאה הקרובה בערך לקראת 11 בלילה, אני החלטתי לרוץ לשם בצווחות ולהטיח את מגש הפיצה במעקה של הגשר כשנויקה רצה אחריי בצרחות היסטריות של, "לאא!! מה את עושההה??!! הפיצה שם!!"

כשניסיתי לחקות את האבא הסוטה שפכתי קולה על שלושה אנשים שונים.

הם החליטו לשבת בדשא באמצע הטיילת ולשחק טוויסטר. שזה, אם לא ידעת, רצ'לי, מין משחק כזה עם עיגולים צבעוניים שצריך לשים עליהם ידיים, רגליים ושאר איברים, שגורם לכולם לכרוע בתנוחות לידה.

אז החלטתי להדיר את רגליי [ושאר איבריי] מהבושה הזאת, ובמקום זה לצלם את כולם תקועים אחד בתוך התחת של השני. מילולית.

היה חושך, והפלאש שלי לא מי יודע מה, אז יצאו מין תמונות אימה מוזרות כאלו של חלקי גופות מעורבבים.

ע"ע  אוסינקה מסמנת וי על רקע התחת של גלוצקי, מה שגרר אותי להגיד שגם אני רוצה תמונה אחת כזו. עדיין לא קיבלתי!

כשזה התחיל לשעמם וספסיבה כמעט דיממה מהאף בגלל הברך שלי, החלטנו לשחק אמת או חובה, או כמו שטרטריצ' קראה לזה, "אין דבר כזה! זה חובה, או חובה גרועה יותר!!"

צ'יקן ליטל הייתה צריכה לנשק עצים. אחר כך היא עמדה באמצע השביל, דיברה בפלאפון וחסמה לאנשים את האפשרות לעבור.

אוסינקה קיבלה משימה לעמוד על החומה, לשיר ולרקוד את הגירסה המומצאת של ריקוד רומנטי באנגלית, משהו שהולך ככה:

You're making crazy

In your look

I just want to know

What's in your heart!

ואני הצטרפתי אליה בעינטוזים רמים.

החובה שלי הייתה להיכנס למסעדה הקרובה ולשיר יומולדת שמח בקולי הערב לאחד הפרצופים המוכרים ששהה שם.

אז חשבתי לי, נו באמת, קלי קלות, ונכנסתי לשם בצעד אמיץ. כל הרעש החיצוני נעלם כשנכנסתי למסעדה.

הייתה שם אווירה של רחם קטן ושקט, שבו שמעו רק קרקושי מזלגות ואנשים דיברו בלחשושים.

אז היה לי קצת יותר קשה.

כולם התאספו מחוץ לחלון הסגור של המסעדה כדי לראות אותי, גלוצקי עם מצלמת וידאו, אז לא יכולתי לאכזב אותם חלילה, והתחלתי לעשות תנועות שפתיים של "היום יום הולדת" ולמחוא כפיים בדממה.

טרטריצ' עשתה לי תנועות שפתיים של "על מי את עובדת?!" והם החליטו לפתוח את החלון מבחוץ ולשיר בעצמם.

ניסיתי להסביר להם את תיאורית הרחם וכו', אבל זה היה הרבה יותר מדי מאוחר. כל יושבי המסעדה כ-ו-ל-ם קפצו בבהלה סלאש גיחכו ברחמים עד שמלצרית המומה התכופפה אליהם דרך החלון ושאלה אם הכל בסדר.

ואם חשבתי שאני אקבל שם עבודה, עכשיו זה הגיוני כמו לתת למרי לשמור על דגי זהב.

טרטריצ' הביכה אותנו יותר מכל. ודווקא כשהיה תורה, הטיילת התמלאה באנשים. מרפי, או מה.

היא שמה את האוזניות של צ'יקן והתחילה לצרוח, "ככה, ככה, ככה ייעשה..!! בעיר שושן, על סוס לבן!! ה-מ-ן!! וייזתא הקטן!! עשרת בני המן!! בעיר שושן!! סוס לבן!!!!!"

וחוזר חלילה. וחוזר חלילה, וחוזר חלילה! היא פשוט לא הפסיקה! אני קרסתי מאחורי עץ ונחנקתי מצחוק עם אוסינקה, ומרי הפכה את הצחוק המפורסם שלה למפורסם הרבה יותר.

החובה של כלת היומולדת הייתה פרי מוחי הקודח. היא עמדה מול שמשייה של פיצוציה לבדה ושפכה בפניה את ליבה בזמן שעוברי אורח בהו בה בתימהון ואנחנו נדפקנו מצחוק.

היה לי עוד רעיון, לרקוד פוגו עם ילדי הבתמצווה, אבל כולם כבר חזרו לטוויסטר, אז פשוט עשיתי עליהם ערימת ילדים.

חזרנו הביתה בשירה רמה של מחרוזת שירי לאקונה קויל וסאות'פארק.

כל הדרך לטיילת, כל הזמן שהיינו שם, וכל הדרך חזרה הביתה, טרטריצ' זימברה לי בשכל על כמה היא מאוהבת בחותלות שלי, וכמה היא רוצה כאלה, וכמה זה מבאס שתמיד הכל נגמר כשהיא מגיעה לחנויות, וחותלות, וחותלות וחותלות.

ואז בדרך הביתה, כשנבהלתי מחתול מסכן מתחת לטנדר, צרחתי, "אמא'לה,חותלת!!"