<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מריח כמו רוח נעורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753</link><description>מישהו מעדכן בלוג. אף אחד לא ראה ולא שמע. האם הוא באמת עדכן??</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Rachel &amp; Elizabeth. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מריח כמו רוח נעורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753</link><url>http://img456.imageshack.us/img456/1821/0tf9.jpg</url></image><item><title>עוד מעלילות שוברת הלבבות הצבעונית והמכוערת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10972879</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא נכנעת לבינוניות, אני הבנתי את זה.
אז אולי אני בודדה, אבל הם בינוניים, ולהיות בינוני זה יותר מחורבן מלהיות בודד, בעיניי לפחות.
ולי יש את מרילין! ואת רנצ&apos;י, שאפילו זוכרת להתקשר, למרות שהיא אישה יותר סנילית מסבתא, שהגיעה לשלבים חדשים ב&quot;מי רוצה להיות אלצהיימרר משעשע?&quot;.
בכל מקרה, אני יושבת פה ונכנעת לעצבים שאני אוהבת לתת להם להשתלט עליי בעיקר כשברקע יש פנטרה/ספולטורה/סלייר/אחר, למרות שאני יודעת שאני בכלל לא עצבנית, ואפילו לא עצובה, ואפילו לא מרחמת על עצמי, אני יותר בכיוון של משועשעת.
ואחרי שיחה חביבה עם הבאסיסט הכי מגניב במדינה הגענו יחד למסקנה שההופעה של כריס קורנל תהיה עלובה גם ככה, כי הוא לא יספק את הקהל הצמא לזכרונות ניינטיז גראנג&apos;יסטיים וידפוק אותנו עם שירי סולו איומים שטימבאלנד הפיק, אז גם ככה לא נורא שלא הלכנו.
וגם שעניים שולטים.

&lt;P class=MsoNormal&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Jun 2009 00:04:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10972879</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=10972879</comments></item><item><title>שוברת לבבות צבעונית ומכוערת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10969863</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
*Rolling Stones – Wild Horses*

תכננתי שהיום אחרי שאני מעצבת מחדש אני אכתוב משהו. לא כתבנו המון זמן כי התרגלנו לדחוס את השנינות העצומה שלנו למקסימום שני משפטים של סטאטוס בפייסבוק, ובמקרה של רייצ&apos;ל להפוך למין מעדכנת ארורה לגבי כל פלוץ שמשחררים בדני הוליווד.
אז עכשיו נורא מאוחר וכמעט כבר מחר, ואני עם בחילה עצומה אולי בגלל אובר-דוז של קורנפלקס ואולי בגלל שסתם ככה פתאום תפס אותי הרעיון שאין לי מושג מה אני ולאן אני הולכת.
כואב לי הראש נורא ואני לא אפסיק לכתוב פשוט כי אין סיכוי שאני אצליח לישון, לא עם עדת מוצצי הדם שחגה לי מעל המיטה והחום המגעיל הזה, שרק ילך ויחמיר.
והעובדה שהתעוררתי היום קרוב לשתיים בצהריים, קרוב מדי.
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MARGIN&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Jun 2009 04:19:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10969863</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=10969863</comments></item><item><title>אוך..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10969460</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התגעגעתי ללכתוב פוסטים. זה כלכך כיף
זהו. =] .&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Jun 2009 23:54:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10969460</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=10969460</comments></item><item><title>כמה עניינים מדהימים בחשיבותם ששכחתי להזכיר בפוסט הקודם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10210602</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

כשאני ורייצ&apos;ל חזרנו מההופעה של בצפר הגענו לבית שלי בארבע בבוקר. רייצ&apos; הייתה עייפה מתה ואני לא הצלחתי לישון, אז הדלקתי את המחשב ועשיתי שטויות ובסוף נרדמתי בחמש.
קמתי שוב בשמונה, בזמן שהיא ישנה עד שתים עשרה חצי בצהריים. 
והיא התעוררה רק כי היה לה טלפון.
הפרידמנים האלה, כשהם רק שותים קצת..
בכל אופן, תפקדתי מצוין כל אותו יום שישי. אולי אדרנלין מההופעה, אולי סתם מאניה, אבל פשוט הייתי ערנית ופעילה לגמרי, למרות העובדה שישנתי שלוש שעות בלחץ.
בשבע בערב צנחתי, מילולית, על המיטה, ולא קמתי עד 11 בבוקר ביום למחרת.

&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-FAMILY&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Nov 2008 00:03:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10210602</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=10210602</comments></item><item><title>שובה של האליזבת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10199429</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
באוזניים שלי: בצפר. 
כי מאז שהם פוצצו לי את השחלות בלייב אני רגועה עוד פחות מהרגיל.

ונפתח בחלום מוזר עד משעשע שהיה לי לא מזמן.
ובמוזר אני מתכוונת מוזר אפילו יותר מהפעם ההיא שחלמתי שזה יום חג, לא חג שמוכר לכל דת שהיא, פשוט חג שבו כל האנשים מסתגרים בבתים ומחכים לבואם של אחד מהשניים: או הנחש הענקי או הצפרדע המסורתית, ואני הייתי במרפסת של דנית וראיתי את הנחש הענקי זוחל לו ברחוב הנטוש ופתאום ישבה לידי במרפסת לאה שבת ואחריה גם תיקי דיין, אני מתכוונת לוו.ד.פ לאה שבת ותיקי דיין, ולאה שבת אמרה שצריך להתכונן לבואה של הצפרדע המסורתית, ואני צרחתי נואו פאקינ&apos; וואי אני ראיתי את הנחש הענקי, אין סיכוי שהצפרדע המסורתית תגיע! ואז היא קיפצה לנו על המרפסת. הצפרדע, לא לאה שבת.
אז כן, חלום אפילו יותר מוזר מזה.
&lt;SPAN lang=HE&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Nov 2008 15:37:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=10199429</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=10199429</comments></item><item><title>איפה הילדה? אליזבת מנסה לא להתבגר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9957330</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
באוזניים שלי: קולדפליי. 
אני יודעת, לא אופייני לי בכלל, מוזיקה לא מפרה ולא יצירתית וכו&apos;, מלוקקת וחוזרת על עצמה, אבל היא מזכירה לי את הילדות. ועם זה אי אפשר להתווכח, נראה אתכם נגד יודה פוליקר.
וחוץ מזה התחשק לי פעמונים.

המעשה הלא-אנוכי של אליזבת ליום זה
אחותי הקטנה והפוסטמונת החביבה חגגה אתמול 16 עונות-מעבר-מעצבנות, ואחרי המסיבה הספונטנית שעשו לה היא החליטה באופן ספונטני לישון הרחק-הרחק אי שם.
ואני הבאתי לה תיק ביצפר מלא לחלוטין – הילדה לוקחת את כל הספרים! היא באמת חולקת איתי גנים? – שהיה עליי לסחוב יחד עם התיק הכבד שלי, שהיו בו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Sep 2008 22:53:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9957330</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=9957330</comments></item><item><title>צרפתים, מכות, רן דנקר, היפים ושיזוף – האוגוסט האחרון של אליזבת כתלמידה היה נהדר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9835959</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוגוסט. אחרי מתקפת של חודשי התפרצות יצירתית בלתי נשלטת, הגיע החודש הזה כמעט לקיצו, ואני ורייצ&apos;ל הזנחנו כמעט לחלוטין את הבלוג. הרגשתם בחיסרון? אני בספק. תמיד אפשר לחזור לפייסבוק כדי לגלות ששוב אין לכם שום נוטיפיקיישנס ושהצעת החברות האחרונה שקיבלתם הייתה מהמורה לכלכלת בית, שקצת מתגעגעת.
ולכן, אנוכי אליזביץ&apos;, הידועה בקרב כל מכריה וחברי פייסבוקה כיוזמת חברתית הגדולה [בעיקר אם החברה היא חברת כבלים], החלטתי לעשות מעשה, ולשטח בפניכם את כל מעלליי הבאמת-אבל-באמת-באמא-שלך לא משהו של החודש האחרון.
אבל רק את רגעי הקסם, כי אני עצלה.

11 אוגוסט, יום שני
התחיל כיום רגיל לחלוטין, אני ונטלי בעיר, היא קונה משקפי שמש ב9 בבוקר ואני שואלת את עצמי איפה השמיכה שלי ולמה הדלפק הזה כל כך נוקשה. חיכינו בסבלנות לתורנו בבנק – שאני לעולם לא מתכוונת לדרוך בו שוב – שהיה אמור להגיע אחרי 75 אנשים אחרים. אחרי שאישה ממורמרת בבגדי מעצבים מזוייפים העיפה אותנו מישיבה על המדרגות והרסה את ההומלס-שיק שלנו, החלטנו שההמתנה מזורגגת ועפנו משם, למרות שהתור שלנו התקרב בערך ב50 אנשים. ולמה? כי נטלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 31 Aug 2008 04:19:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9835959</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=9835959</comments></item><item><title>והרי התמונה של רן דנקנרררר מחטט בחלציו, במיוחד בשביל רייצ&apos;ל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9741071</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זהו. עכשיו לאחר הצעד הגדול לקראת אינטימיות מלאה הזה, אתם יכולים לעבור לגור ביחד.
ומצטערת, בפנאי פלוס זה היה מרוח על כל העמוד, חשבתי שרואים יותר.
איכזבתי, אין ספק.
אה, ו - 
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Aug 2008 14:12:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9741071</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=9741071</comments></item><item><title>~עירעורי ליבי~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9731831</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קבלו אותה במחיאות הכפיים החודשיות – תקופת הדיכאון !!
לא , אין לה שום קשר לדם. זה המחזור הרגשי החודשי שלי – פעם אחת בחודש אני מרגישה את כל הרגשות המלוכלכות שנאספו במשך כל החודש ואני מרוקנת אותם ובמשך החודש הבא מחזור הרגש עובד כמו שצריך, אז אולי מהבחינה הזאת זה משתלם. אז הפעם הרגש המקולקל הוא עירעור. אני חשה מעורערת.
זה תמיד מאגד את כל הבעיות שיכולות לקרות לכמה ימים האלה ומעודד את מצב רוחי פלאים. אז מה יש לנו כאן דוקטור??הפעם הרבה דברים – בניגוד למה שאני כרגע עושה בחיים שלי כך שזה יוצא מעט אירוני- : נתחיל בשבת של שבוע שעבר שבה החלטתי שהפתרון הטוב ביותר לשיעמום הוא לישון את כל היום.ואז הייתי ערה כל הלילה מה שגרם לעירעור כל המערכות בגוף שלי וכרגע אין לי יום ואין לי לילה. אני לא באמת ישנה אבל גם לא באמת ערה.הכל מתערבב אחד בתוך השני וזה הביא לכך שהגעתי לשיעור של 6 שעות אחרי לילה ללא שינה וכל הזמן הפלתי דברים. בסוף השיעור המדריכה הביאה כ-ל כך הרבה שיעורים + חמישים מבחני מעקב לעשות וזה מה שגרם לי להבין שהרעיון שאני יוכל לצאת לטיול של חבריא ב&apos; ליומיים הוא אכן היפוטתי.ואז אלי היקרה שלנו הזמינה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Aug 2008 18:04:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9731831</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=9731831</comments></item><item><title>השלל המלכותי הנותר מהיומולדת של אליזבת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9711494</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
ובכן, השנה השלל היה רב ומגוון! זוהי רשימה חלקית של הפריטים הנחשקים שקיבלתי עד כה רק בגלל שהואלתי להיוולד – ובאמת טוב שהואלתי, כי אמא הייתה בחדר לידה עשרים שעות, ואני צריכה לומר לכם, היא לא הייתה צעירה – או לפחות אני מקווה שהיא חלקית, יש לכם חלון הזדמנויות רחב לרצות אותי.

*הסדר הינו אקראי בלבד*

כנרת, אחח, כנרת, אני מאוהבת עמוקות בשמלה הזו, אפילו שיש לי מקום לשים שמלה נוספת וקנגורו קטן בינה לבין החזה שלי. אבל זו לא אשמתך חלילה, זה אלוהים, כמו תמיד.

&lt;IMG&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Aug 2008 01:15:00 +0200</pubDate><author>eli_fya@walla.co.il (Rachel &amp; Elizabeth)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291753&amp;blogcode=9711494</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291753&amp;blog=9711494</comments></item></channel></rss>