אני בשלב ממש חרא..וואו עם כמה שחשבתי שהחיים היו במצב קקע פעם עכשיו אני מבינה שבהחלט יכול להיות גרוע יותר.
המצב עם אבא לא טוב-חושבים שזה הדבר הנוראי הזה [אני אפילו לא רוצה להגיד את השם]
והוא משתגע.הוא בנאדם חלש נפשית [היו לו טראומות..וישלו עצבים ממש רופפים בקטעים כאלה]
בעזרת השם יהיה טוב..
אני מרגישה כאילו אני לא מקדישה מספיק מילים לנושא אבל וואו עמוק בתכוי אני לא מפסיקה לחשוב על זה ולא מפסיקה לבכות בגלל זה
וואו קשה לי.
גם סוג של עזבתי את העבודה..ז''א אני אעבוד רק ימי שישי שבת ..בשאר הימים מצאתי עבודה אחרת..[זמנית ביותר]
אע אגב יום שבת היתה מסיבה מפציצה...כלכך הייתי צריכה להשתחרר מכל מה שעובר עליי..אני כלכך שמחה שלמרות שלא חשבתי ללכת הלכתי.
טוב אז בנתייםא ני עובדת וחוסכת ללימדים ומקווה שיהיה טוב
אע ואי יוצא לי לראות יותר את אמא בימים האחרונים ולמרות שהיא חופרת רצינית אני שמחה.ממש שמחה.
הכל יצא מבולגן ותמציתי הרבה יותר מידיי אבל ייאלה.
אע אגב בחורים?האמת שעם כל הטחינות של ה14-12-13 שעות שלי [ביום עבודה]בחודשיים האחרונים פשוט לא היו לי חיים אז בחורים לא באים בחשבון כלל.
יהיה טוב .מקווה.
