http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577אין הרבה מה לתאר את מה שעדיין לא כתבתי....[נו בלעט עדיין לא כתבתי בבלוג אז כבר לתאר אותו?!]heCopyright 2026 גנים מקולקלים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13970741<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה כאילו דברים לאט לאט באמת מתממשים... טפו טפו טפו ישלי חבר מקסים ,עבודה נחמדה,חברים מקסימים כבר יש תכנונים לקניית רכב עם אבא שלי [וזה גם יקרה!צריך להחליף את הרכב כבר..ואבא שלי בקושי נוגע ברכב] ,אני רק צריכה לעשות את הרשיון[= אני רוצה להרשם גם למכון כושר!זה באמת יגרום לי להרגיש יותר טוב! אע וגם הפסקתי לעשן!אני כבר אוטוטו חצי שנה בלי החרא הזה..אפילו לא שאיפה אחת!לא נוגעת בחרא הזה יותר בחיים! מעבר לזה ישלי עוד דברים קטנים בTO DO LIST אבל קטן עליי! כרגע אני מתרכזת בהוצאת הרשיון וקניית הרכב ובמכון הכושרבנוסף לאחר מכן אני מאודדד מקווה שאלך ללמוד...אני רוצה לבוא כבר עם רכב וחסכונות ולעשות את זה מסודר! אוי אני כלכך רוצה שאבא ואמא יתגאו בי!אני כלכך רוצה להתגאות בעצמי. ______________________________________________________________ בקרוב מאוד אני טסה לחו''ל עם הבייב שלי.. לי זו פעם ראשונה עם בחור [שהרי אני בררנית בטירוף ובייב באמת בחור מדהים] לו זו פעם אולי אממ..חמישית..או שישית..עם בחורה [!], ומרגיש לי כאילו לו זה פחות מיוחד הרי אם היה לך כלכך רע איתה כמו</div>Wed, 20 Nov 2013 23:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13970741http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=13970741http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13905084<div align="right" dir="rtl">באמת באמת אני דוחה..חיצונית אני דוחה אני נגעלת מעצמי בצורה נוראית היתי רוצה להיוולד אחרת בקטעים האלו ואני יודעת -כפויית טובה ובלבלבה אבל הדברים האלה כלכך מפריעים לי לחיות וואוווו. לפעמים כואב לי להתבונן במראה-מגעיל לי. כרגע אני במצב תמרון ביןדברים ואני לא כלכך מצליחה והאמת אני רוצה עוד כמה דקות ביממה כדי להפיק הכל קצת רע לי,קצת-והמון טוב לי האמת ,אבל הרע הוא הנראה..</div>Tue, 10 Sep 2013 19:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13905084http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=13905084http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13818634<div align="right" dir="rtl">או לא? כי המון עובר לי בראש..המון כן והמון לא אני לא מרגישהטובה מספיק,לא רק לו..לכולםאבל הפעם הוא באמת מקסים.. לא סתם אמרתי לו כן אחרי המון לא. מרגישה שאני אשעמם,שלא יהיה יותר מה להגיד ואז הוא יסתכל עלי עקום,ידע שאני באמת לא כזו מעניינת,שלא עברתי הרבה,שאני לא מיוחדת. ואם מישו ידע גם אני אדע[יותר טוב],כי אני מרגישה. אני מסתכלת על בנות אחרות,אנשים אחרים והם כלכך מעניינים,כלכך מושלמים ואני?לא הרבה להציע... ופשוט עצוב לי שאני כזו. פושרת. </div>Mon, 17 Jun 2013 19:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13818634http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=13818634http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13076584<div align="right" dir="rtl">בדברים שנכתבו בתחילת הבלוג..[= החיים קיבלו משום מקום תפנית יותר בוגרת ואני מרגישה שהזדקנתי..אני לא מרגישה שיש לי את הזכות לעשות שטויות כמו פעם ואני מתלהבת מדברים כמו נוף ני אפילו לימודים,עבודה,יציאות. בלי חבר [למרות שאבא מאוד רוצה..] וטוב לי.. אני די מחוזרת מה שגורם לאגו לא ליפול [למרות שכולם אומרים שאני מרתיעה ולא באמת מתחילים איתי בכמויות שתצפו שיתחילו עם בחורה לא מכוערת-לא טיפשה] האמת שאני די דיכאונית..ואני מתחילה לקלוט שזה חלק ממני..אני בנאדם דיכאוני [או ריאליסטי..איך שלא תקראו לזה] אני זוכרת את עצמי יושבת בגיל 10 בשיעור וחושבת מחשבות איומות על מוות וכל מיני דברים מדכאים [ושום דבר לא השתנה מאז] אני בחוסר וודאות בקשר לבריאות של אבא ואני רוצה להתקע בנקודה הזו לנצח..איתו אני אפילו לא יכולה לתאר במילים כמה האדם הזה חשוב לי..הוא פשוט הכל בשבילי אין דבר שאני עושה ולא מתייעצת איתו,מעבר לזה שהוא אבא מדהים הוא החבר הכי טוב שלי הוא השתקפות שלי פשוט..הוא אני. ואולי בגלל זה אני בכלל מדברת על בנזוג.. אני מבחינתי עוד כמה שנים טובות לא אפתח למישהוא..אני רוצה לחשוב שאני</div>Sun, 26 Feb 2012 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=13076584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=13076584http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12744867<div align="right" dir="rtl">אני פשוט רוצה להכנס לתוך בועה שתשאב ממני את הרגשות והתחושות אני רוצה לברוח מהיום הזה ..מאתמול מהפרצוף שלו שאמר לי הכל ומההשברות שלי ומהבכי ומהכל אני פשוט רוצה לא להתקיים אין דבר שחשוב יותר ולא יהיה.אני יודעת. איך איךךאיךךךך זה קורה שוב ..ואני כבר חשבתי שהמעגל נסגר..ושמחתי והוקל לי ..ושמחתי והכל חוזר רק הרבה יותר גרוע ופי 1000 יותר קורע לב? ומה אני יכולה לעשות מלבד להתסכל במשחק המונופול של אלוהים אני פשוט רוצה לא להתקיים. אני אוהבת אותו כלכך.</div>Wed, 14 Sep 2011 00:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12744867http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=12744867http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12439105<div align="right" dir="rtl">אני מנסה לברוח למקום שהכל בו טוב וסטטי אבל קצת קשה לי כשאני כל הזמן שומעת משפטים בנוסח ''כבר הגיע הזמן שלי,אני לא אחזיק מעמד'' וכלכך קשה לי...אני בוכה כל הזמן בכי שקט כזה שסיגלתי לעצמי בתקופה האחרונה..בכי בלתי נראה אני כבר לא יודעת איך לעודד אותו או את עצמי או מישהוא..אני רק בקריז כל הזמן ורק עושה את המצב יותר מחורבן לאמא ולאחותי אני כבר כלכך רוצה שיגיע הרגע שזה יגמר ואבא שלי יהיה שלם ובריא..אני כלכך רוצה שזה יקרה אבל בנתיים אין קצב התקדמות עם כל שביתות הרופאים המטומטמות האלה.. כל פעם שאני רואה את השלט של ''כשאין רופאים אין מי שיטפל באבא שלך'' אני מייחסת לזה כמו משפט אישי..זה קורע ופוגע וכלכך רלוונטי למצב בחיים לא חשבתי שאזדהה כלכך עם משפט שמרוח על גבי אוטבוס במקום שפרסומות שיווקית אמורות להיות בעצם אני לא יכולה לשתף אנשים ..כי אז זה כאילו יהפוך למציאות..איכשהוא יש איזה אחוז אחד שעדיין לא קיב את זה ונדמה לי שאם אני אספר למישו אז זה כמו להודות..חחח בעצם כשאני חושבת על זה גם כתיבה זה סוג של...אבל לא בידיוק מה גם שאנשים שאני מכירה לא מרחמים עליי בכתיבה סמויה שכזה מה גם</div>Tue, 19 Apr 2011 19:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12439105http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=12439105http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12372453<div align="right" dir="rtl">אני בשלב ממש חרא..וואו עם כמה שחשבתי שהחיים היו במצב קקע פעם עכשיו אני מבינה שבהחלט יכול להיות גרוע יותר. המצב עם אבא לא טוב-חושבים שזה הדבר הנוראי הזה [אני אפילו לא רוצה להגיד את השם] והוא משתגע.הוא בנאדם חלש נפשית [היו לו טראומות..וישלו עצבים ממש רופפים בקטעים כאלה] בעזרת השם יהיה טוב.. אני מרגישה כאילו אני לא מקדישה מספיק מילים לנושא אבל וואו עמוק בתכוי אני לא מפסיקה לחשוב על זה ולא מפסיקה לבכות בגלל זה וואו קשה לי. גם סוג של עזבתי את העבודה..ז''א אני אעבוד רק ימי שישי שבת ..בשאר הימים מצאתי עבודה אחרת..[זמנית ביותר] אע אגב יום שבת היתה מסיבה מפציצה...כלכך הייתי צריכה להשתחרר מכל מה שעובר עליי..אני כלכך שמחה שלמרות שלא חשבתי ללכת הלכתי. טוב אז בנתייםא ני עובדת וחוסכת ללימדים ומקווה שיהיה טוב אע ואי יוצא לי לראות יותר את אמא בימים האחרונים ולמרות שהיא חופרת רצינית אני שמחה.ממש שמחה. הכל יצא מבולגן ותמציתי הרבה יותר מידיי אבל ייאלה. אע אגב בחורים?האמת שעם כל הטחינות של ה14-12-13 שעות שלי [ביום עבודה]בחודשיים האחרונים פשוט לא היו לי חיים אז ב</div>Mon, 14 Mar 2011 21:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12372453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=12372453http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12184414<div align="right" dir="rtl">ובנתיים אני אשב לי פה בוכה ואתחפש לי לחזקה,מספיק הוא סובל אז הוא לא צריך לדאוג גם לי אוי אם יש שם מישו למעלה אני מתחננת שזו אזעקת שווא..ואני לא מבקשת הרבה דברים בשביל עצמי אז טיפה התחשבות אם אפשר הפעם[ כאילו אחרי הכל אבא שלי הוא הדבר הכי קרוב אליי,הוא בנאדם כלכך טוב ואנחנו כלכך דומים,אני אוהבת אותו בצורה שאני לא יכולה לתאר [ואני לא נוטה להתקרב לאנשים..אפילו לא לאחותי התאומה למשל]. וזה רע לי שאני אוהבת אותו כלכך וקשורה אליו כלכך-אני מוצאת את עצמי בדיכאון כי אני מפחדת שיקרו דברים כמו איזה מטומטת. והנה עכשיו אני יושבת פה בוכה ונחנקת בשקט שקט שלא ישמעו ואפילו הראש לא מפסיק לדפוק מהמכה של אתמול. אני כלכך רוצה לדבר על זה עם מישהוא לפעמים-על המחשבות האלה שלי אבל ישלי הרגשה שילד בן20+- פשוט יחשוב שזה כבד מידיי וזה יעיק עליו.. ואם יצחקו על הרגשות האלהי?ואם יבינו שאני סה''כ אישיות חלשה?עוברים לי כ''כ הרבה דברים בראש ואני פשוט רוצה להתנתקץ אני חושבת שאני צריכה לשתות הלילה.. אוי אלוהים היה לי שבוע מטריד וקשה..למה אני צריכה לחלות בדלקת ריאותת,לעבור תאונת מלגזה ולמ</div>Tue, 30 Nov 2010 09:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=12184414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=12184414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=11988038<div align="right" dir="rtl">עבדתי כלכך קשה בשביל זה והנה סופסוף אני טסה עם אחותי ,תאומתי,נשמתי!!אמנם מאוד עצוב לי לעזוב את אמאבא[לבבות לבבות..חחח]אבל אני מאושרת!כי עד לפני מספר שבועות לא באמת האמנתי בעצמי..לא האמנתי שאני אחזיק בעבודה המפרכת הזו..אבל החזקתי ועוד איך והם כלכך מרוצים שהם רוצים[ממש רוצים!] שאני אחזור![שזה אניכ מעט בטוחה לא יקרה]בכל מקרה אני עודכמה שעות על המטוס!מקווה ממש שיעבור בהצלחה ושיהיה המון ככיייףףף ושאני אדבר מלאמאלאמלא עם אמאבא במסן [שפתחתי לאבא היום..חח איזה חמוד הוא,איך הוא התלהב3&gt;!]חחח הוא בידיוק התחבר..איזה מוזר זהXDיאוו איך אין לי כוח לסיים לארגן מזוודות ולסדר שיער [שמגיע עד אחרי הישבן...הוא לא מפסיק לגדול טפופטפטפו...אע והוא גם ממש מלא אז בעיה]קיצר הנה 12 וכמו שהבטחתי אני כותבת לי פה ועד אחרי הטיול [שאני ממש ממש מקווה יהיה סופר כייף]רות סוף...[=לילה טוס פיפס</div>Thu, 19 Aug 2010 23:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=11988038http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=11988038http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=11961799<div align="right" dir="rtl">אני יושבת לי פה מול הנייד של אבא עם דמעות בעיניים וכאב לב.. נמאס לי לפעמים כלכך חזק..כלכך!אני פחדנית ורגישה ולא חזקה בכלל..אני עלובה וחסרת ביטחון בניגוד למה שרוב האנשם חושבים...אני פשוט בנאדם עלוב וחלש. ולא אין סיבה מיוחדת לדברים האלה,זהפשוט ככה. אני רוצה להיות חזקה יותר,חזקה יותר בשביל האנשים שכלכך חשובים לי.. בשביל המשפחה האהובה כלכך שלי,אני רוצה להצליח אבל לא...במקום זה אני יושבת ובוכה. אני רוצה להישבר פעם ליד בנאדם..פשוט לבכות ולבכות ולהוציא את כל החרא הזה שאני אוגרת בתוכי ולא מספרת לאפאחד,אפילו לבני האדם שכיביכול יודעים עליי הכל, לבכות ולבכות ולבכות..שלפחות לא רק אני אהיה מודעות לחרא שלי...שאני לא ארגיש כלכך בודדה במחשבות האלה שלי.. לפעמים אני חושבת שעדיף היה לא להתקיים בכלל...נכון שזה עצוב ביותר ונשמע כמו כל משפט שני שמתבגרת עלובה אומרת אבל באמת שזה בא מעמקי נשמתי ולא בכדי למשוך תשומת לב.. נמאס לי כבר לבכות ולחשוש ולדאוג ...נמאס לי כבר מהמחשבות הרעות התכופות האלה..אני די בטוחה שזה לא נורמאלי האמת טוב זה היה נחמד לפחות להוציא את זה כאן[ואפילו כאן לא הבאתי את</div>Sat, 07 Aug 2010 00:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (גנים מקולקלים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=291577&blogcode=11961799http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=291577&blog=11961799