From Where You Are

מאיפה להתחיל?

אין לי מילים לתאר את התסכול שאני מרגישה מהמערכת המטופשת הזאת וכמה שעברתי בחודש אחד. כל החיים הייתי בטוחה שכל מי שהוציא פטור בריאותי והמערכת הקשתה עליו, זה משהו שלא יקרה לי. אבל איך יכולים לשקר לי ככה? לא מעניין אותי של מי הטעות אבל סביר להניח שאם כבר עשיתם אחת כזאת, תתקנו אותה, לא תתנו לי לפול ולקרוס ולהגיע לבית חולים ולקבל שבועיים גימלים כי זה באמת לא מה שאני מחפשת. אני מחפשת לחזור, אני מחפשת להיות חלק מזה, חלק מהמדינה שלי ולשרת אותה בכבוד. שרופאה שאני מעריכה את הסמכות שלה תדבר אליי כאילו אני לא בת-אדם, כאילו אני משתמטת? עשיתי את כל המאמצים שבעולם כדי להיות שם, כדי לשרוד את זה. אבל מה לעשות? לא תמיד דברים עובדים בדיוק כמו שאני רוצה, הבריאות שלי לא באמת חושבת פעמיים אם להדרדר או להשאר במצב סטטי. וקרסתי. ולקח להם זמן והתערבויות של גורמים נוספים, אבל בתקווה שהפעם זה יהיה אחרת. 

מצחיק שאמרתי לכל מי שבמקרה יצא לו לדבר איתי מהגורמים הללו ש"זאת לא אשמתך. אני לא באה בטענות". אבל איך בכלל לא לבוא בטענות לאנשים שיכלו להזיז דברים, לא להקל ראש, לא לזלזל בי ובבריאות שלי - ולא עשו את זה. שמונה-עשרה השנים וחצי שבהן לא נשברתי לרגע ירדו לטמיון אם עכשיו אני אקמול ואתפרק. העיניים נפוחות תמיד, בגלל הזיהום, בגלל הדמעות, בגלל תנאי תברואה מזעזעים שבן אדם לפחות לדעתי לא צריך לחיות בהם. והחוסר הגיון שיש במערכת הזאת. אמרו לי שהוא נרדם בש.ג, אבל אני פשוט מחפשת בנרות את הגורם הזה שיקח את האחריות על עצמו וינער את כל הגורמים האחרים ויעביר אותי למקום אחר. כי המצב הזה זה בטח לא מצב לבן-אדם לא בריא. כמוני למשל. 

זוכרת שכתבתי:"אבל אני, בשונה מהרבה אנשים אחרים - רוצה את זה, באמת ובתמים. רוצה להיות בצבא, רוצה לעבור חוויות מעצבות, רוצה להיות חלק מהשביזות בימי ראשון ולהתגעגע לבית עד לסופ"ש, רוצה לחיות חיים בין רכבת לרכבת, רוצה להתרגש במדים כששרים את ההמנון, רוצה לחוש את הצביטה בלב כשאני רואה "X"(מקום מגוריי) בתחנת הרכבת, ורוצה יותר מכל - לשרת את המדינה שלי. אני רוצה את הכוחות נפש שלי בחזרה, רוצה להיות כמו כולם ולא שונה, רוצה להבין מה זה צה"ל שעליו כולם מדברים ורוצה להגיד לעצמי ובעיקר להוכיח - לעצמי ולכם, המשפחה שלי, שהתבגרתי, שאני אדם שחושב על הסביבה שלו ודואג לה ורוצה לשמרה ולומר "הצלחתי"."

מרחוק מנצחת....

(ואיך תמיד אמרת לי את זה, אמרת שאני הנצחון שלך. "את ההוכחה שאני בסדר.נקודה. את אוצר").